איך מתמודדים משפטית עם השמצה ברשתות חברתיות בתיקי גירושין? המדריך המלא

הליך גירושין הוא ממילא אירוע מטלטל, אך כשאל הזירה נכנסות הרשתות החברתיות, המחיר הרגשי והמשפטי עלול להאמיר במהירות. פוסט פוגעני בפייסבוק, סטורי מעליב באינסטגרם או הודעה בקבוצת הווסטאפ של הגן

• כל אלה אינם רק "הוצאת קיטור", אלא פעולות שיכולות להוות עילה לתביעה נזיקית כבדה.

עיקרי הדברים

• ✓השמצה ברשת היא לשון הרע: כל פרסום שעלול להשפיל אדם או לבזותו הופך לעילה משפטית לפי חוק איסור לשון הרע.
• ✓השפעה על הליכי גירושין: שיימינג ברשת עלול להשפיע על החלטות בענייני משמורת או להוביל להליכים של ניכור הורי.
• ✓תביעות נזיקין: ניתן לתבוע פיצוי כספי משמעותי גם ללא הוכחת נזק במקרים של פרסום לשון הרע.
• ✓צווי מניעה: במקרים דחופים ניתן לפנות לבית המשפט בבקשה להסרת הפרסום באופן מיידי.

האם כל פוסט זועם נחשב ללשון הרע?

בקצרה: לשון הרע מוגדרת כפרסום שעלול להשפיל אדם, לבזותו או לפגוע במשרתו, וזה כולל פוסטים, תגובות ואפילו שיתופים () ברשתות החברתיות.

חוק איסור לשון הרע קובע כי פרסום המיועד ליותר מאדם אחד מלבד הנפגע נחשב ל"פרסום". בעידן המודרני, פוסט בפייסבוק או הודעה בקבוצת וואטסאפ רבת משתתפים עונים על הגדרה זו בקלות. בתי המשפט בישראל כבר קבעו כי הרשת החברתית אינה "עיר מקלט" וכי חלים עליה כללים דומים לאלו של כלי תקשורת ממוסדים. ראו גם: איך לנהל עיזבון של אדם שנפטר.

במסגרת סכסוכי גירושין, אנו רואים לעיתים קרובות שימוש במונחים קשים כמו "נוכל", "אלים" או "גנב". חשוב לדעת כי גם אם מדובר בביקורת על התנהלות הרשויות, כפי שעלה במקרים שנדונו בערכאות שונות, ^[1] הגבול בין הבעת דעה לגיטימית לבין השמצה זדונית הוא דק מאוד. הגנה על השם הטוב היא זכות יסוד, ובמקרים של לשון הרע ברשתות החברתיות, החוק מאפשר הגשת תביעה לקבלת פיצויים כספיים.

השפעת השיימינג על משמורת ילדים וניכור הורי

בקצרה: השמצות ברשת נגד ההורה השני עלולות להיתפס על ידי בית המשפט כפגיעה בטובת הילד וכעדות לחוסר מסוגלות הורית או ניסיון לייצר ניכור הורי.

אחד הנזקים הקשים ביותר של השמצה ברשת בתיקי גירושין הוא הנזק לילדים. כשהורה משמיץ את ההורה השני בפלטפורמה שהילדים או חבריהם חשופים אליה, מדובר בפגיעה ישירה בטובת הילד. בתי המשפט לענייני משפחה בוחנים את ההתנהגות הזו בחומרה רבה.

התנהלות כזו יכולה להוות בסיס לתביעה בגין ניכור הורי, שכן היא מרעילה את תפיסת העולם של הילד כלפי ההורה השני. בתי המשפט רשאים להטיל סנקציות כלכליות, ובמקרים מסוימים אף קנס כספי על הורה מנכר כדי לאכוף את זמני השהות ולעצור את מסע ההשמצות. כפי שנקבע בתקנות בית המשפט לענייני משפחה, ^[2] לבית המשפט יש סמכות רחבה לנהוג בדרך הנראית לו הטובה ביותר כדי להשיג צדק, מה שכולל עצירה מיידית של שיימינג פוגעני. ראו גם: לשון הרע ושיימינג על ידי בני משפחה של הצד השני.

איך פועלים משפטית כשמגלים השמצה?

בקצרה: הפעולה הראשונה היא תיעוד מלא של הפרסום, העוקבים והתגובות, ולאחר מכן שליחת מכתב התראה לפני נקיטת הליכים משפטיים או הגשת תביעה.

1. 1תיעוד מיידי: אל תסתפקו רק בקישור (URL), שכן הצד השני עלול למחוק את הפוסט. בצעו צילומי מסך () הכוללים את תאריך הפרסום, זהות המפרסם וכמות הלייקים או השיתופים.
2. 2מכתב התראה: במקרים רבים, מכתב מעורך דין המבהיר את הנזק הראייתי והכספי מספיק כדי לגרום לצד השני להסיר את הפרסום ולהתנצל.
3. 3בקשה לצו עשה: אם הפרסום ממשיך להסב נזק, ניתן לפנות לבית המשפט בבקשה דחופה להסרה.
4. 4תביעה כספית: ניתן לתבוע פיצוי של עד כ-70,000 ש"ח (סכום המתעדכן מעת לעת) ללא הוכחת נזק, ובסכום כפול אם הוכח כי הפרסום נעשה ב"כוונה לפגוע".

טיפ פרקטי: הימנעו מלהגיב לפוסט הפוגעני בעצמכם. תגובה מתלהמת עלולה לשמש נגדכם בהמשך ההליך המשפטי ולהצטייר כ"קרב השמצות" הדדי שמפחית את סיכויי התביעה שלכם.

פסקי דין והלכות בתחום לשון הרע ומשפחה

מערכת המשפט מאזנת בין חופש הביטוי לבין הזכות לשם טוב, במיוחד כשמדובר בסכסוכים משפחתיים. במקרים שבהם הוגשו תלונות במשטרה שנסגרו ללא אישום, כפי שעלה בתיקים מסוימים, ^[1] בית המשפט בוחן האם התלונה הוגשה בתום לב או ככלי ניגוח בתוך גירושין במחלוקת.

בתי המשפט, לרבות בית המשפט העליון, ^[3] מדגישים שוב ושוב את החשיבות של שמירה על פרטיות בדיונים משפחתיים. חריגה מהדיסקרטיות הזו אל עבר המרחב הציבורי של הרשתות החברתיות נחשבת לחוסר תום לב משווע.

אסטרטגיה ייחודית: בין לוחמה בשדה המשפטי לשלום בית

מניסיוננו בניהול מאות תיקים, אנו יודעים שהתגובה להשמצה חייבת להיות חלק מאסטרטגיה ייחודית לתיק הגירושין כולו. לפעמים, תביעת לשון הרע היא הדרך היחידה לעצור הורה משתולל, ולפעמים עדיף להשתמש בתיעוד ההשמצות כקלף מיקוח בהליך הגישור כדי להגיע לגירושין בהסכמה בתנאים טובים יותר עבורכם.

כפי שציין בית המשפט העליון במקרים אחרים העוסקים במורכבות המשפחתית, ^[4] לעיתים הצורך בבהירות משפטית גובר על רצונות אישיים רגעים. המטרה שלנו היא להיות החומה ביניכם לבין מי שמנסה להלך עליכם אימים דרך המקלדת. אם אתם מרגישים שבן או בת הזוג לשעבר משתמשים ברשת כדי לרסק את השם הטוב שלכם או לפגוע בילדים, זה הזמן לפעול בנחישות ותוקפנות משפטית מבוקרת.

שילו לב: פרסום פרטים מדיון המתנהל בדלתיים סגורות בבית המשפט לענייני משפחה מהווה עבירה פלילית. אם הצד השני מפרסם פרוטוקולים או החלטות, ניתן לפעול נגדו גם במישור הזה באופן מיידי.

מה הצעד הבא שלכם?

אם אתם מתמודדים עם שיימינג או השמצות ברשתות החברתיות, אל תישארו חסרי אונים. כל יום שעובר כשהפרסום באוויר מגדיל את הנזק לשם הטוב שלכם ולאמון הילדים. האסטרטגיה שלנו משלבת הגנה חזקה על הזכויות שלכם עם הבנה עמוקה של דיני המשפחה.

צרו קשר עוד היום עם משרד עורך דין רועי שעיה לתיאום פגישת ייעוץ אישית. נבחן יחד את הפרסומים, נאסוף את הראיות הנדרשות ונבנה עבורכם את הדרך המהירה והיעילה ביותר להחזרת השקט הנפשי והגנה על עתידכם.

אין באמור משום ייעוץ משפטי. המידע נכון למועד הפרסום וכפוף לנסיבות פרטניות. בכל שאלה ספציפית מומלץ להיוועץ עם עורך דין מוסמך. התוכן נסקר ואומת מול מקורות רשמיים המופיעים ברשימת המקורות בסוף המאמר, בליווי מקצועי של עו"ד רועי שעיה, עורך דין.

שאלות ותשובות

מקורות שצוטטו במאמר (4)

1. 1[1] [PDF] פסק-דין בתיק בע"מ 7141/15 — ע"פ 5668/13 (2016) — [PDF] פסק-דין בתיק בע"מ 7141/15 · צוטט 2×
2. 2[2] תקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), תשפ"א-2020 – נבו — www.nevo.co.il — תקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), תשפ"א-2020 – נבו · צוטט 1×
3. 3[3] [DOC] 21789-05-23.docx — www.gov.il — [DOC] 21789-05-23.docx · צוטט 1×
4. 4[4] בג"ץ – חיפוש החלטות ופסקי דין שניתנו בבית המשפט העליון — בג"ץ 5988/21 — בג"ץ – חיפוש החלטות ופסקי דין שניתנו בבית המשפט העליון · צוטט 1×

מילון מושגים