ניתן צו ירושה — ואז התגלתה צוואה. אפשר לבטל?

צו ירושה או צו קיום צוואה אינם סוף פסוק. סעיף 72 לחוק הירושה מאפשר לרשם לענייני ירושה או לבית המשפט לתקן או לבטל צו שנתנו, לפי בקשת מעוניין בדבר, על סמך עובדות או טענות שלא היו בפניהם בזמן מתן הצו. אבל יש סעיף אחד אחריו שקובע את הערך המעשי של הניצחון — ורוב האנשים מגלים אותו מאוחר מדי.

התרחיש הקלאסי

אדם נפטר, המשפחה מבררת ולא מוצאת צוואה, ומגישה בקשה לצו ירושה. הצו ניתן, העיזבון מתחלק לפי הדין — מחצית לבן הזוג, מחצית לילדים.

שנה אחר כך, בזמן פינוי הבית, מתגלה מסמך במגירה: צוואה בעדים, חתומה, מתאריך מאוחר. היא מחלקת את העיזבון אחרת לגמרי.

זה קורה יותר ממה שנדמה — במיוחד אחרי צוואות שנערכו בבית אבות, אצל עורך דין שהמשפחה לא הכירה, או כשהצוואה הופקדה ואף אחד לא ידע לחפש במרשם.

מה סעיף 72 מאפשר בפועל

"נתן רשם לעניני ירושה או בית משפט צו ירושה או צו קיום, רשאי כל אחד מהם, לגבי צווים שנתן, לפי בקשת מעוניין בדבר, לתקנם או לבטלם על סמך עובדות או טענות שלא היו בפניו בזמן מתן הצו…"

שלושה תנאים:

• "מעוניין בדבר" — יורש על פי דין, נהנה על פי הצוואה שהתגלתה, נושה של העיזבון, או כל מי שזכותו נפגעה.
• עובדה או טענה חדשה — משהו שלא היה בפני הגורם שנתן את הצו. לא פרשנות אחרת של אותן עובדות.
• הפנייה לאותו גורם שנתן את הצו — רשם לרשם, בית משפט לבית משפט.

המחסום: "ההזדמנות הסבירה הראשונה"

אין בחוק מועד קבוע להגשה, אבל יש מסננת שמחליפה אותו. המשך הסעיף:

"…ואולם ראה רשם לעניני ירושה שלא להיזקק לעובדה או לטענה שהמבקש יכול היה להביאה לפני מתן הצו, או שיכול היה להביאה לאחר מכן ולא עשה כן בהזדמנות הסבירה הראשונה, יעביר את הבקשה לבית המשפט."

שימו לב לתוצאה: הבקשה לא נדחית — היא עוברת לבית המשפט. כלומר מי שהתמהמה או שיכול היה לדעת מוקדם יותר לא מאבד את זכותו, אבל הוא מאבד את המסלול הזול והמהיר אצל הרשם ונכנס להליך משפטי מלא, עם עלויות וזמן אחרים לגמרי.

ההשלכה המעשית פשוטה: ברגע שגיליתם את העובדה החדשה, זה הרגע לפעול. כל חודש של המתנה מחליש את הטענה שפעלתם בהזדמנות הסבירה הראשונה.

סעיף 73: הסעיף שקובע אם הניצחון שווה משהו

וכאן הפרט שכמעט לא מוזכר:

"מי שרכש זכות בתום לב ובתמורה בסמכו על צו ירושה או על צו קיום שהיה בר־תוקף אותה שעה, או מי שקיים חיוב בתום לב בסמכו כאמור, אין לבטל זכותו או לחייבו שנית אף אם הצו תוקן או בוטל לאחר מכן."

ההיגיון מובן — אחרת אף אחד לא היה קונה דירה מיורשים. אבל המשמעות למי שמבקש את הביטול חדה:

אפשר לנצח בביטול הצו ובכל זאת לא לקבל את הנכס. אם היורשים לפי הצו הראשון מכרו את הדירה לקונה שלא ידע דבר ושילם תמורה — הקונה מוגן. מה שנשאר הוא תביעה כספית נגד היורשים שקיבלו את התמורה, ולא הנכס עצמו.

שני התנאים להגנה מצטברים: תום לב ותמורה. מי שקיבל את הנכס במתנה מהיורש, או מי שידע על הצוואה, אינו מוגן.

לכן, במקרים שבהם יש חשש למימוש נכסים, הצעד הראשון הוא לרוב בקשה לסעד זמני — הערת אזהרה או צו מניעה — במקביל לבקשת הביטול ולא אחריה.

מה זה לא: ההבדל מהתנגדות לצוואה

שני ההליכים מתבלבלים תדיר, והם שונים לגמרי:

אפשר בהחלט לשלב: הצוואה שהתגלתה מוגשת לקיום, ובמקביל צד אחר מתנגד לה בטענת חוסר כשירות. אלה שני מסלולים מקבילים.

עובדות חדשות שמצדיקות ביטול — לא רק צוואה

• התגלתה צוואה מאוחרת יותר — הנפוץ ביותר. לפי סעיף 36(ב), צוואה חדשה מבטלת את הקודמת בהיקף הסתירה.
• התגלה יורש שלא היה ידוע — ילד שלא מנישואין, ילד שנולד אחרי הפטירה, או קרוב שלא אותר.
• יורש שנרשם ואינו יורש — או מי שפסול לרשת לפי סעיף 5.
• טעות בזהות או בחלקים — כאן לעיתים די בתיקון ולא בביטול. סעיף 32 מאפשר לרשם לתקן טעות סופר או טעות בתיאור אדם, נכס, תאריך או חשבון.
• התגלה שצוואה בעל פה הופקדה אצל הרשם — זיכרון דברים שהעדים הפקידו ואיש מהמשפחה לא ידע עליו.

ואחרי הביטול

סעיף 72(ב) מחייב את הרשם להודיע על התיקון או הביטול ברבים וליורשים על פי דין או לנהנים על פי הצוואה. משם מתחיל בירור מחדש של הזכויות — ואם העיזבון כבר חולק, נכנסים לתמונה כללי אחריות היורשים ופרטת החלוקה שנעשתה.

הצעד המונע שחוסך את כל זה

לפני הגשת בקשה לצו ירושה, שווה שתי בדיקות פשוטות:

1. בדיקה במרשם הארצי. סעיף 73ד מחייב את הממונה הארצי לנהל מרשם של צווי ירושה, צווי קיום, בקשות, וצוואות שהופקדו לפי סעיף 21. אם המוריש הפקיד צוואה — היא רשומה שם.
2. חיפוש מסודר בנכסי המוריש לפני החלוקה, ולא אחריה.

שתי הבדיקות האלה עולות מעט, ומונעות את ההליך שכל המאמר הזה עוסק בו.

שאלות נפוצות

אפשר לבטל צו ירושה אחרי שניתן?

כן. סעיף 72 מאפשר לרשם לענייני ירושה או לבית המשפט לתקן או לבטל צו שנתנו, לפי בקשת מעוניין בדבר, על סמך עובדות או טענות שלא היו בפניהם בזמן מתן הצו.

יש מועד להגשת הבקשה?

החוק אינו קובע מועד קבוע, אבל אם הרשם רואה שהמבקש יכול היה להביא את העובדה לפני מתן הצו, או שיכול היה להביאה אחר כך ולא עשה כן בהזדמנות הסבירה הראשונה — הוא מעביר את הבקשה לבית המשפט.

מה קורה אם היורשים כבר מכרו את הדירה?

סעיף 73 מגן על מי שרכש זכות בתום לב ובתמורה בהסתמך על צו שהיה בר תוקף. זכותו לא תבוטל גם אם הצו בוטל לאחר מכן. אפשר לנצח בביטול הצו ובכל זאת לא לקבל את הנכס.

מי יכול להגיש בקשה לביטול?

כל מעוניין בדבר — יורש על פי דין, נהנה על פי צוואה שהתגלתה, נושה של העיזבון, או מי שזכותו נפגעה מהצו.

מה ההבדל בין ביטול צו לבין התנגדות לצוואה?

התנגדות מוגשת לפני מתן הצו ובמסגרת ההליך. ביטול או תיקון לפי סעיף 72 בא אחרי שהצו ניתן, ונשען על עובדה חדשה שלא הייתה בפני הרשם.

מה קורה אחרי שהצו בוטל?

סעיף 72(ב) מחייב את הרשם להודיע על כך ברבים וליורשים על פי דין או לנהנים על פי הצוואה. משם מתחיל בירור מחדש של זכויות היורשים.

מקורות

• חוק הירושה, תשכ"ה־1965 — סעיפים 5, 32, 36, 66, 72, 73, 73ד
• הרשם לענייני ירושה

הבהרה: האמור לעיל הוא מידע כללי ואינו ייעוץ משפטי. בקשה לתיקון או לביטול צו נבחנת לפי נסיבותיה ולפי מה שנעשה בעיזבון בינתיים.