דלג לתוכן הראשי

צו קיום ירושה: מדריך מקיף ופרקטי להתמודדות עם עיזבון ללא צוואה

שיתוף

כשאדם קרוב נפטר ולא השאיר צוואה, קרוביו צריכים להתמודד לא רק עם האובדן האישי, אלא גם עם שאלות משפטיות ובירוקרטיות שנוגעות לרכושו. כדי לממש את זכויות היורשים, לשחרר כספים חסומים בבנקים, להעביר בעלות על דירה או על רכב, ולמעשה לחלק את העיזבון על פי דין, נדרש הליך משפטי מוגדר: בקשה לצו ירושה (המכונה לעיתים "צו קיום ירושה").

המדריך הזה מסביר מהו צו ירושה, במה הוא שונה מצו קיום צוואה, מי היורשים על פי החוק ומה חלקו של כל אחד, ואיך מגישים את הבקשה צעד אחר צעד, כולל הטעויות הנפוצות שכדאי להימנע מהן.

מהו צו ירושה ומדוע הוא נדרש?

צו ירושה הוא מסמך משפטי רשמי שנותן הרשם לענייני ירושה, ובמקרים מסוימים בית המשפט לענייני משפחה. הצו מצהיר מי היורשים של מי שנפטר בלי צוואה תקפה, ומה החלק היחסי של כל אחד מהם בעיזבון (סעיפים 66 ו־69(א) לחוק הירושה, התשכ"ה־1965).

בלי צו ירושה, בנקים, חברות ביטוח, בתי השקעות ורשויות כמו לשכת רישום המקרקעין ורשות המסים לא יאפשרו ליורשים לגשת לנכסי העיזבון או לפעול בהם. הצו הוא המפתח לחלוקת העיזבון בפועל, לפי הוראות החוק.

ההבדל בין צו ירושה לצו קיום צוואה

  • צו ירושה נדרש כשהנפטר לא השאיר צוואה, או כשהצוואה שהשאיר אינה תקפה. במקרה כזה החוק קובע מי היורשים ומה חלקם.
  • צו קיום צוואה נדרש כשהנפטר השאיר צוואה. הצו מצהיר שהצוואה בת־תוקף, והעיזבון מחולק לפי רצון המנוח. להסבר מלא ראו בקשה לצו קיום צוואה.

אם המנוח ציווה רק על חלק מנכסיו, יינתן צו קיום על החלק שבצוואה, וצו ירושה על השאר (סעיף 66(ב)).

מי הם היורשים על פי דין?

לפי סעיף 10 לחוק הירושה, היורשים על פי דין הם:

  • בן הזוג של המוריש במועד מותו.
  • קרובי המוריש: ילדיו וצאצאיהם, הוריו וצאצאיהם (כלומר אחיו ואחיותיו וצאצאיהם), והורי הוריו וצאצאיהם.

סדר העדיפות בין הקרובים

החוק בנוי בשכבות: ילדי המוריש קודמים להוריו, והוריו קודמים להורי הוריו (סעיף 12). בתוך כל קבוצה החלוקה שווה: הילדים חולקים ביניהם בשווה, וכך גם ההורים, וכך גם הורי ההורים (סעיף 13).

אם אחד הילדים נפטר לפני המוריש והשאיר ילדים, ילדיו יורשים במקומו וחולקים ביניהם בשווה את מה שהיה מגיע לו (סעיף 14). באותה דרך יורשים גם צאצאיו של כל קרוב אחר שנפטר לפני המוריש, למשל ילדיו של אח שנפטר. הכלל הזה לא חל כשהמוריש הניח בן זוג וגם הורים או הורי הורים, או אחד מאלה.

חלקו של בן הזוג

סעיף 11 קובע את חלקו של בן הזוג, וזה משתנה לפי הקרובים שהמוריש השאיר:

המצבמה בן הזוג מקבל
בכל מקרההמיטלטלין של משק הבית המשותף, כולל מכונית נוסעים, לפי המקובל ולפי הנסיבות.
המוריש השאיר ילדים או צאצאיהם, או הוריםחצי משאר העיזבון.
המוריש השאיר אחים או צאצאיהם, או הורי הוריםשני שלישים משאר העיזבון.
כמו השורה הקודמת, ובני הזוג היו נשואים 3 שנים או יותר וגרו יחד בדירה שכלולה בעיזבוןכל חלקו של המוריש בדירה, ועוד שני שלישים מיתר העיזבון.
המוריש לא השאיר אף קרוב מהמנוייםכל העיזבון.

חשוב: מה שמגיע לבן הזוג מכוח קשר האישות, ובכלל זה הכתובה, מנוכה מחלקו בעיזבון. הניכוי הזה לא חל על מה שמגיע לו לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג או לפי הסכם ממון (סעיף 11(ג)).

דוגמאות לחלוקה

דוגמה ראשונה: בת זוג ושני ילדים. המוריש השאיר אישה ושני ילדים. האישה מקבלת את המיטלטלין של משק הבית, כולל מכונית הנוסעים, ועוד חצי משאר העיזבון. החצי השני מתחלק בשווה בין שני הילדים, כך שכל ילד מקבל רבע משאר העיזבון (סעיפים 11 ו־13).

דוגמה שנייה: בן זוג ואחים, בלי ילדים והורים. המורישה השאירה בעל ושני אחים. הבעל מקבל את המיטלטלין ושני שלישים משאר העיזבון, והאחים חולקים את השליש הנותר. אם בני הזוג היו נשואים שלוש שנים לפחות וגרו יחד בדירה שכלולה בעיזבון, הבעל מקבל את כל חלקה של המורישה בדירה, ועוד שני שלישים מיתר העיזבון.

דוגמה שלישית: ילד שנפטר לפני המוריש. למוריש היו שלושה ילדים, ואחד מהם נפטר לפניו והשאיר שני ילדים. בהיעדר בן זוג, החלק של הילד שנפטר, שליש מהעיזבון, עובר לשני ילדיו בשווה, כלומר שישית לכל נכד (סעיף 14).

הדוגמאות פשוטות בכוונה. בפועל צריך לבדוק גם את ניכוי הכתובה, הסכמי ממון, נכסים משותפים ונכסים בחו"ל.

ידועים בציבור, אימוץ, ומה קורה כשאין יורשים

  • ידועים בציבור: לפי סעיף 55, כשאיש ואישה חיו חיי משפחה במשק בית משותף בלי להינשא, ואף אחד מהם לא היה נשוי לאחר בשעת המוות, רואים את בן הזוג שנשאר בחיים כאילו המוריש ציווה לו את מה שהיה מקבל בירושה אילו היו נשואים. זאת כשהמוריש לא השאיר בצוואה הוראה אחרת. ראו גם הכרה בידועים בציבור.
  • אימוץ: מי שאומץ כדין יורש את המאמץ כאילו היה ילדו (סעיף 16).
  • אין יורשים כלל: אם אין אף יורש לפי סעיפים 10 עד 16, המדינה יורשת את העיזבון (סעיף 17).

הגשת בקשה לצו ירושה: צעד אחר צעד

  1. לוודא שאין צוואה. כדאי לבדוק אם המנוח השאיר צוואה או הפקיד אותה אצל הרשם לענייני ירושה. אם קיימת צוואה, המסלול הוא צו קיום צוואה ולא צו ירושה.
  2. לאסוף את המסמכים. עובדת המוות וזמנו מוכחים בתעודת פטירה או בהצהרת מוות (סעיף 68(א)). נדרשים גם פרטים מזהים של כל היורשים.
  3. להגיש את הבקשה לרשם לענייני ירושה. הרשם הוא הגורם שמוסמך לתת את הצו (סעיף 66). כיום ניתן להגיש את הבקשה גם באופן מקוון.
  4. פרסום והתנגדויות. הרשם מודיע על הבקשה ברבים וקובע מועד להגשת התנגדויות, שלא יפחת משבועיים. כל מי שיש לו עניין רשאי להתנגד כל עוד לא ניתן הצו (סעיף 67).
  5. מתן הצו. כשאין התנגדות והבקשה תקינה, הרשם נותן צו שמפרט את שמות היורשים ואת החלק היחסי של כל אחד (סעיף 69(א)).

מתי הבקשה עוברת לבית המשפט?

לפי סעיף 67א, הבקשה מועברת לבית המשפט לענייני משפחה, בין היתר, כשהוגשה התנגדות, כשהמדינה או אחד ממוסדותיה הם צד לבקשה, כשהיועץ המשפטי לממשלה החליט ליזום הליך או להצטרף אליו, כשהאפוטרופוס הכללי מייצג אדם שהוא מנהל את רכושו, או כשהרשם ראה לנכון להעביר אותה. בבית המשפט הבקשה נדונה כתובענה, ובית המשפט רשאי לתת את הצו בעצמו.

הסתלקות מחלק בעיזבון

יורש רשאי לוותר על חלקו בעיזבון, כולו או מקצתו. ההסתלקות נעשית בהודעה בכתב לרשם לענייני ירושה, או לבית המשפט אם העניין הועבר אליו, לאחר המוות וכל עוד העיזבון לא חולק (סעיף 6). מי שמסתלק לא לטובת בן זוגו, ילדו או אחיו של המוריש, חלקו מתווסף לשאר היורשים לפי חלקיהם (סעיף 15). ההסתלקות היא צעד בעל השלכות משמעותיות, ולכן כדאי לבחון אותה לפני שמגישים.

אם התגלו עובדות חדשות אחרי שניתן הצו

הצו ניתן לתיקון או לביטול. לפי סעיף 72, מי שיש לו עניין רשאי לבקש מהרשם או מבית המשפט לתקן או לבטל צו שנתנו, על סמך עובדות או טענות שלא היו לפניהם, למשל יורש שלא ידעו עליו או צוואה שהתגלתה. מנגד, מי שרכש זכות בתום לב ובתמורה בהסתמך על צו שהיה בתוקף באותה שעה, זכותו לא תבוטל גם אם הצו תוקן או בוטל לאחר מכן (סעיף 73).

טעויות נפוצות

  • להגיש בקשה לצו ירושה בלי לבדוק קודם אם יש צוואה, או אם הופקדה צוואה אצל הרשם.
  • להשמיט יורש, למשל נכדים של ילד שנפטר לפני המוריש, שיורשים במקומו.
  • להניח שבן הזוג מקבל תמיד חצי, בלי לבדוק את הקרובים שהמוריש השאיר ואת כלל הדירה.
  • לשכוח את ניכוי הכתובה מחלקו של בן הזוג.
  • להסתלק מחלק בעיזבון בלי לבדוק לטובת מי ההסתלקות פועלת בפועל.

ליווי משפטי בבקשה לצו ירושה

במשפחה שבה יש בן זוג וילדים בלבד, ובלי מחלוקות, ההליך יכול להיות פשוט יחסית. כשיש ילדים מכמה קשרים, ידועים בציבור, יורשים בחו"ל, דירה משותפת או התנגדות, כל פרט משנה את חלוקת העיזבון. עו״ד רועי שעיה מלווה משפחות בהגשת בקשות לצו ירושה, בהתנגדויות ובחלוקת עיזבונות.

מקורות

נושאים קשורים להמשך קריאה

אם הנושא רלוונטי אליכם, כדאי לעבור גם לעמודים המרכזיים שמרחיבים את ההקשר המשפטי והצעדים המעשיים.

שאלות ותשובות

כמה זמן לוקח לקבל צו ירושה?
בדרך כלל ההליך נמשך כמה שבועות עד חודשים ספורים, בהתאם לעומס אצל הרשם לענייני ירושה, לתקינות המסמכים ולשאלה אם הוגשו התנגדויות. המועד להגשת התנגדויות שנקבע בפרסום אינו פחות משבועיים.
האם כל אחד יכול להתנגד לבקשה לצו ירושה?
כן. כל מי שיש לו עניין בדבר, למשל מי שטוען שיש צוואה או יורש שלא נכלל בבקשה, רשאי להגיש התנגדות בתוך המועד שקבע הרשם בפרסום, שאינו פחות משבועיים, וכל עוד לא ניתן הצו.
האם חייבים עורך דין כדי להגיש את הבקשה?
אין חובה חוקית, אך מומלץ מאוד להיעזר בעורך דין. הגשה עצמאית הכוללת טעויות עלולה להוביל לדחיית הבקשה ולעיכובים משמעותיים, במיוחד כשיש ריבוי יורשים או נכסים.
מה קורה אם מתגלים נכסים נוספים אחרי שניתן הצו?
צו ירושה הוא דקלרטיבי (הצהרתי) לגבי זהות היורשים, ולא לגבי רשימת הנכסים. לכן, הצו תקף גם לגבי נכסים שיתגלו בעתיד, ואין צורך להוציא צו חדש, אלא אם כן התגלה יורש נוסף שלא ידעו עליו.
בקשה לצו קיום ירושה - רועי שעיה

גילוי נאות

מאמץ מקצועי וניסיון: אני משקיע מאמץ רב בכתיבת תכנים מקצועיים, עדכניים ומדויקים שמבוססים על ניסיוני המשפטי שלי.
שימוש בבינה מלאכותית: התוכן המוצג באתר זה נוצר בסיוע כלי בינה מלאכותית ועבר בדיקה, עריכה ואימות מקצועי על ידי עורך דין מוסמך. אני עושה כמיטב יכולתי לספק מידע עדכני, מדויק ומהימן.
אופי המידע והגבלת אחריות: עם זאת, חשוב להבהיר: המידע המופיע במאמרים באתר נועד למידע כללי בלבד ואינו מהווה חוות דעת משפטית, תחליף לליווי משפטי אישי ומותאם, או המלצה לנקיטת פעולה משפטית כלשהי.
שינויים בדין: דינים, תקנות ופסיקה משתנים מעת לעת, ויישומם תלוי בנסיבות הספציפיות של כל מקרה.
המלצה לפנייה מקצועית: מומלץ לפנות לעורך דין מוסמך ולקיים שיחה אישית לפני קבלת החלטות משפטיות או נקיטת צעדים משפטיים כלשהם.
אחריות המשתמש: כל הסתמכות על המידע המופיע באתר זה נעשית על אחריות המשתמש בלבד, ולא תקום כל טענה, תביעה או דרישה כלפי מפעילי האתר בגין שימוש במידע זה.
עו״ד רועי שעיה