דלג לתוכן הראשי

לשון הרע ושיימינג בין בני זוג בהליכי גירושין

שיתוף

לשון הרע ושיימינג בין בני זוג בהליכי גירושין

  • עו׳׳ד רועי שעיה

סכסוכי גירושין תמיד היו טעונים, אבל היום הזירה עברה לרשתות החברתיות. פוסט אחד של כעס או נקמה יכול לעלות לכם ביוקר – רגשית, אסטרטגית וכלכלית. תביעות לשון הרע במשפחה הפכו לתופעה נפוצה, ובתי המשפט לא מהססים לפסוק פיצויים כבדים. לפני שאתם לוחצים "פרסם", חשוב שתבינו את ההשלכות המשפטיות ההרסניות של שיימינג בהליך הגירושין.

מה בין פריקה רגשית לבין עבירה על החוק?

באופן טבעי, פרידה וגירושין מלווים בהרבה "דם רע". הצורך לשתף, לקבל תמיכה ולהסביר "איך הגענו למצב הזה" הוא אנושי ומובן. החוק בישראל מכיר בצורך הזה, אך הוא מציב גבולות ברורים מאוד. חוק איסור לשון הרע קובע כי פרסום שעלול להשפיל אדם, לעשותו מטרה לבוז או לפגוע במשרתו – הוא עוולה אזרחית.

הבעיה מתחילה כשהגבולות מטשטשים. כאשר הדברים נאמרים בשיחה פרטית לאמא או לחבר קרוב, בתי המשפט נוטים לראות בכך "קיטורים" לגיטימיים. אבל, ברגע שהדברים יוצאים החוצה – למעסיק של בן הזוג, לקבוצות הורים בגן, או לסטטוס בפייסבוק – אנחנו נכנסים לשדה מוקשים משפטי.

המלכודת הדיגיטלית: הרשת לא שוכחת

הקלות הבלתי נסבלת של הלחיצה על כפתור ה-Share יצרה מציאות משפטית חדשה ומסוכנת. פוסט משמיץ יכול להגיע לאלפי אנשים ולגרום נזק בלתי הפיך למוניטין של בן הזוג תוך דקות. בתי המשפט רואים בחומרה רבה פרסומים בתפוצה רחבה שנעשו במזיד. לכן, חשוב מאוד להכיר את הניואנסים של לשון הרע ברשתות החברתיות, שכן ההגדרה של "פרסום" בעידן הדיגיטלי היא רחבה וכוללת גם תגובות (טוקבקים) ושיתופים.

יתרה מכך, לעיתים השיימינג לא מסתכם רק במילים, אלא כולל הפצת תמונות אינטימיות, מסמכים רפואיים או פרטים פיננסיים. במקרים אלו, מעבר לתביעת לשון הרע, קיימת עילה חזקה של פגיעה בפרטיות, המאפשרת תביעת נזיקין נפרדת שיכולה להגדיל את סכום הפיצויים באופן ניכר.

כיצד לשון הרע מרסקת את אסטרטגיית הגירושין?

רבים מלקוחותיי בתחילת הדרך נוטים לחשוב שתביעת הדיבה היא "עניין נפרד" מהגירושין עצמם. זו טעות. בפועל, הדברים שזורים זה בזה והתנהגות כזו יכולה להשליך על מגוון תחומים קריטיים בתיק:

  1. פסיקת פיצויים כספיים: בית המשפט לענייני משפחה מוסמך לפסוק פיצויים ללא הוכחת נזק (פיצוי סטטוטורי) שיכולים להגיע לעשרות אלפי שקלים לכל פרסום בודד. אם הוכח נזק ממשי (למשל, פיטורין מהעבודה בעקבות פנייה למעסיק), הסכומים יכולים להאמיר למאות אלפי שקלים שייגרעו מחלקכם ברכוש המשותף.

  2. השפעה ישירה על זמני השהות: הורה שמסית נגד ההורה השני בפומבי, משפיל אותו ומבזה אותו, נתפס בבית המשפט כמי שמסכן את הקשר של הילד עם ההורה השני. התנהגות כזו עלולה להיות מוגדרת כניסיון לניכור הורי. במקרים קיצוניים, השיימינג יכול להוביל לצמצום זמני השהות של ההורה המשמיץ ואף להעברת המשמורת.

  3. הוצאת צווים מגבילים: שיימינג אגרסיבי, המלווה באיומים או בהטרדות חוזרות ונשנות (גם דיגיטליות), יכול להוות עילה להוצאת צו מניעת הטרדה מאיימת במשפחה. במצבים חמורים יותר, שבהם האלימות המילולית גולשת לאיומים פיזיים, ניתן להוציא צו הגנה מאלימות במשפחה, שמרחיק את הצד הפוגע מהבית באופן מיידי.

מתי מותר לפרסם ומתי זה מסוכן?

כדי לעשות סדר בבלגן, ערכתי עבורכם טבלה המסכמת את ההבדל בין פעולות שנחשבות לרוב כלגיטימיות לבין פעולות שחושפות אתכם לתביעה כואבת:

הפעולה סטטוס משפטי רמת סיכון הסבר
שיתוף חבר/ה קרוב/ה בשיחה פרטית מותר (לרוב) נמוכה מאוד שיחה בארבע עיניים נחשבת לפריקת מתחים לגיטימית תחת חופש הביטוי, כל עוד המטרה אינה הפצה זדונית הלאה.
הגשת תלונה במשטרה (אמת) מותר (הגנה מוחלטת) אין תלונה לרשות מוסמכת חוסה תחת הגנת החוק ("פרסום מותר"), גם אם התיק נסגר בסוף, בתנאי שלא היה זדון ושקר מודע.
פוסט פייסבוק על "האבא/אמא הגרוע/ה בעולם" אסור (לשון הרע) גבוהה מאוד פרסום בפומבי שנועד לבזות ולפגוע בשמו הטוב של האדם. חושף לתביעת נזיקין מיידית. נתקלתם בזה? בדקו לשון הרע באינטרנט – מה עושים.
שליחת מכתב מכפיש למעסיק של בן הזוג אסור ומסוכן קריטית ניסיון לפגוע בפרנסתו של אדם נתפס בחומרה יתרה בבתי המשפט וגורר כמעט תמיד פיצויים גבוהים.
תלונת שווא במשטרה/רווחה אסור (עוולה אזרחית + פלילי) קריטית מעבר ללשון הרע, זו עבירה פלילית. זו עילה חזקה לתביעה בגין נגישה וכליאת שווא.
הודעה בקבוצת וואטסאפ של הגן/כיתה אסור (לשון הרע) גבוהה גם קבוצה סגורה נחשבת "פרסום ברבים" לכל דבר ועניין אם יש בה אנשים שאינם בני משפחה קרובים.

הנקמה הרגשית היא חרב פיפיות

במהלך הקריירה שלי, נתקלתי במקרים רבים בהם הצד הפגוע רצה "להחזיר" לצד השני באמצעות פרסומים פוגעניים כדי לאזן את המשוואה. זוהי נקמה רגשית בגירושין בצורתה הקלאסית וההרסנית ביותר. הבעיה היא שהנקמה הזו תמיד חוזרת כבומרנג.

היא אולי מספקת סיפוק רגעי של כמה דקות, אבל היא מציירת אתכם בבית המשפט כצד הלוחמני, הבלתי יציב, וכמי שאינו שם את טובת הילד בראש סדר העדיפויות. שופטים לא אוהבים לראות כביסה מלוכלכת בחוץ, ומי שעושה זאת – משלם, ובגדול.

איך אני יכול לעזור לכם? הניסיון שלי בשטח

שמי רועי שעיה, עורך דין לענייני משפחה וגירושין. לאורך כ-15 שנות ניסיון וייצוג בתיקים מורכבים, ראיתי הכל. ראיתי איך מילה אחת לא במקום יכולה להבעיר אש גדולה, אבל ראיתי גם איך ניהול משפטי חכם ומדויק יכול לכבות אותה ולהפוך את הקערה על פיה.

הגישה שלי היא שילוב של אסטרטגיה חדה ורגישות אנושית. כשאני מייצג לקוח שספג שיימינג, אנחנו לא מחכים. אנחנו פועלים מיד להסרת הפרסום (צו עשה), ובמקביל מגישים תביעה נזיקית בבית המשפט לענייני משפחה. הניסיון שלי מלמד שלעיתים, עצם הגשת התביעה הנזיקית משמשת כקלף מיקוח אדיר בדרך להשגת הסכם גירושין שמשפר את מצבכם הכולל.

מצד שני, אם אתם הצד שמעד ופרסם ברגע של חולשה – התפקיד שלי הוא למזער נזקים, להוכיח את ההקשר (למשל, התגרות מוקדמת), ולמנוע מהאירוע להשתלט על התיק כולו. לעיתים, הפתרון הנכון יהיה להפנות את המקרה להליך של גישור בגירושין או בוררות במשפחה, כדי לפתור את הסכסוך בשקט, הרחק מעיני הציבור ומאולמות המשפט.

השורה התחתונה: כך תגנו על העתיד שלכם

אם פורסם עליכם לשון הרע, או אם אתם עומדים בפני תביעה כזו, ישנם שלושה כללי ברזל שחובה ליישם מיד:

  1. תיעוד הוא המלך: אל תסמכו על כך שהפוסט יישאר שם. צלמו מסך מיד (כולל תאריך, שעה, לייקים ותגובות). שמרו הודעות והקליטו שיחות רלוונטיות.

  2. שתיקה שווה זהב: אל תגיבו באותו מטבע. תגובה מתלהמת רק תחמיר את המצב ותשמש נגדכם בבית המשפט כהוכחה לכך ש"שני הצדדים אשמים".

  3. פנייה לייעוץ משפטי דחוף: הזמן פועל לרעתכם. יש דרכים לעצור את הפרסום באופן מיידי באמצעות צווי מניעה, אך שיהוי בפנייה עלול להתפרש כהשלמה עם המצב.

אל תתנו לשיימינג לנהל לכם את החיים ואת התיק. אני מזמין אתכם לפגישת ייעוץ אישית, בה נבחן את הראיות ונבנה אסטרטגיה שתחזיר לכם את השליטה ואת השקט הנפשי.

צרו קשר עוד היום.

 

המידע באתר זה מבוסס על ניסיוננו המקצועי ועדכני ליום כתיבתו, אך אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי אישי. כל מקרה הוא ייחודי, והחוק עשוי להשתנות. לכן, מומלץ להיוועץ בעורך דין לפני קבלת החלטות משפטיות. השימוש במידע באתר הינו באחריותך בלבד.

 

שאלות ותשובות

כן, חד משמעית. החוק קובע שמספיק שאדם אחד נוסף (מלבד הנפגע) ראה את הדברים כדי שזה ייחשב "פרסום". קבוצת וואטסאפ, גם אם היא "סגורה", היא זירה ציבורית לכל דבר. אם נפל דבר כזה אצלכם, מומלץ לבדוק מיד מה עושים במקרה של לשון הרע באינטרנט.
ברוב המקרים – כן. הגנת "אמת דיברתי" דורשת שני תנאים: שהדבר הוא אמת, וגם שיש בפרסום "עניין לציבור". בתי המשפט קובעים שאין עניין לציבור בכביסה המלוכלכת של בני זוג מתגרשים. לכן, עדיף לשמור את האמת לדיונים בתיק של גירושין במחלוקת ולא לפייסבוק.
בהחלט. שופטים רואים בחומרה הורה שמכפיש את ההורה השני בפומבי. התנהגות כזו נתפסת כניסיון לנתק את הילד מההורה השני ועלולה להיות מסווגת כמקרה של ניכור הורי. במקרים קיצוניים, זה מוביל לצמצום זמני השהות ואף לאובדן המשמורת.
לא מחכים. יש לפעול מיידית להוצאת צו מניעת הטרדה מאיימת במשפחה שיאסור עליו ליצור קשר או לפרסם תכנים פוגעניים. במקביל, מגישים תביעה כספית נזיקית בבית המשפט לענייני משפחה כדי לגבות מחיר על הפגיעה בשמכם הטוב.
עו"ד רועי שעיה

עו"ד רועי שעיה סיים את לימודי התואר הראשון במשפטים כמצטיין דיקאן בכל שנה בלימודיו והמשיך את לימודיו לתואר שני במסלול מצטיינים באוניברסיטה העברית בירושלים. עו"ד שעיה הינו בעל הסמכה לעסוק בהליכי גישור בין בני זוג ועו"ד שעיה היה בין הראשונים בישראל שקיבלו הסמכה לעסוק בייפוי כוח מתמשך. עו"ד שעיה מזה כ-15 שנה מלווה מאות זוגות בהליכי גישור בדיני משפחה וכן עו"ד שעיה ייצג במאות תיקים בבית המשפט ובבית הדין הרבני בתיקי גירושין וירושה מורכבים בהצלחה מרובה תוך תשומת לב לצרכי הלקוח ובניית אסטרטגיה ייחודית המתאימה לו תוך מתן שירות אישי.

 

גילוי נאות

מאמץ מקצועי וניסיון:
אני משקיע מאמץ רב בכתיבת תכנים מקצועיים, עדכניים ומדויקים שמבוססים על ניסיון המשפטי שלי

שימוש בבינה מלאכותית:
התוכן המוצג באתר זה נוצר בסיוע כלי בינה מלאכותית ועבר בדיקה, עריכה ואימות מקצועי על ידי עורך דין מוסמך. אני עושה כמיטב יכולתי לספק מידע עדכני, מדויק ומהימן.

אופי המידע והגבלת אחריות:
עם זאת, חשוב להבהיר: המידע המופיע במאמרים באתר נועד למידע כללי בלבד ואינו מהווה חוות דעת משפטית, תחליף לליווי משפטי אישי ומותאם, או המלצה לנקיטת פעולה משפטית כלשהי.

שינויים בדין:
דינים, תקנות ופסיקה משתנים מעת לעת, ויישומם תלוי בנסיבות הספציפיות של כל מקרה.

המלצה לפנייה מקצועית:
מומלץ לפנות לעורך דין מוסמך ולקיים שיחה אישית לפני קבלת החלטות משפטיות או נקיטת צעדים משפטיים כלשהם.

אחריות המשתמש:
כל הסתמכות על המידע המופיע באתר זה נעשית על אחריות המשתמש בלבד, ולא תקום כל טענה, תביעה או דרישה כלפי מפעילי האתר בגין שימוש במידע זה.

מאמרים נוספים
עו"ד רועי שעיה
מחובר/ת
למעבר מהיר לשיחת ווטאסאפ עם רועי שעיה >>
לשון הרע ושיימינג בין בני זוג בהליכי גירושין - רועי שעיה

גילוי נאות

מאמץ מקצועי וניסיון: אני משקיע מאמץ רב בכתיבת תכנים מקצועיים, עדכניים ומדויקים שמבוססים על ניסיוני המשפטי שלי.
שימוש בבינה מלאכותית: התוכן המוצג באתר זה נוצר בסיוע כלי בינה מלאכותית ועבר בדיקה, עריכה ואימות מקצועי על ידי עורך דין מוסמך. אני עושה כמיטב יכולתי לספק מידע עדכני, מדויק ומהימן.
אופי המידע והגבלת אחריות: עם זאת, חשוב להבהיר: המידע המופיע במאמרים באתר נועד למידע כללי בלבד ואינו מהווה חוות דעת משפטית, תחליף לליווי משפטי אישי ומותאם, או המלצה לנקיטת פעולה משפטית כלשהי.
שינויים בדין: דינים, תקנות ופסיקה משתנים מעת לעת, ויישומם תלוי בנסיבות הספציפיות של כל מקרה.
המלצה לפנייה מקצועית: מומלץ לפנות לעורך דין מוסמך ולקיים שיחה אישית לפני קבלת החלטות משפטיות או נקיטת צעדים משפטיים כלשהם.
אחריות המשתמש: כל הסתמכות על המידע המופיע באתר זה נעשית על אחריות המשתמש בלבד, ולא תקום כל טענה, תביעה או דרישה כלפי מפעילי האתר בגין שימוש במידע זה.