לשון הרע ברשתות החברתיות: כיצד להגן על עצמך ומהן זכויותיך המשפטיות?

חתיכת טוקבק – והחיים משתנים. פרסום לשון הרע ברשתות החברתיות הפך לאחד האיומים הגדולים על שמם הטוב של אנשים בישראל. מה נחשב ללשון הרע, איך מתמודדים עם פוסט פוגעני, ומהן הזכויות שלכם אם נפגעתם מפרסום כזה? כעורך דין לשון הרע אני רואה ערך לשים את כל התשובות כאן על השולחן, כדי שתדעו מה מגיע לכם במקרה שנחשפתם לפוגענןת ברשת.

מהי לשון הרע ברשתות החברתיות – ואיפה עובר הגבול?

הרשתות החברתיות שינו את כללי המשחק. מה שפעם היה שמור לעיתונות הכתובה או לשיחות סלון, הפך למידע שזמין בלחיצת כפתור לכל העולם. לשון הרע היא כל פרסום שעלול להשפיל, לבזות או לפגוע באדם, בשמו הטוב, בפרנסתו או בציבור שהוא משתייך אליו.

בנוסח חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965, נקבע כי כל פרסום שעלול:

• לפגוע באדם בעיני אחרים,

• להשפילו בשל מעשיו, תכונותיו או השתייכותו הקבוצתית,

• לפגוע בעבודתו, משלח ידו או מקצועו,

עשוי להיחשב כלשון הרע – גם אם הוא נעשה דרך פוסט, תגובה, סטורי או סרטון בטיקטוק.

אם בעבר היה מדובר בפרסום מודפס, הרי שכיום הפרסום בפייסבוק, אינסטגרם, וואטסאפ, טוויטר ואפילו בטיקטוק – נחשב לכל דבר ועניין כפרסום שעלול להיחשף לציבור. המשמעות המשפטית – חמורה ומיידית.

איך יודעים מתי מדובר בלשון הרע ומתי "רק בהבעת דעה לגיטימית"?

הרבה אנשים מופתעים לגלות שגם הבעת דעה, לכאורה לגיטימית, עלולה להיחשב כלשון הרע – במיוחד כשמדובר בדברים שנאמרו ברשתות החברתיות. הגבול הדק בין חופש הביטוי ללשון הרע עובר בשאלה אחת מרכזית – האם מדובר בעובדה או בדעה?

• עובדות שקריות או מטעות – נחשבות ללשון הרע.

• הבעת דעה כללית – מוגנת, כל עוד היא אינה חורגת מגבולות הסביר.

למשל: אם מישהו כותב "הוא נוכל וגנב, אל תתקרבו אליו", והוא אינו יכול להוכיח זאת – מדובר בפרסום פוגעני שמהווה לשון הרע. לעומת זאת, כתיבה כמו: "לא התרשמתי מהשירות שקיבלתי, לא אחזור לשם שוב" – עשויה להיחשב הבעת דעה מותרת. ההקשר חשוב, וכך גם הנוסח, הפלטפורמה שבה פורסם והיקף החשיפה של הפוסט או הסרטון.

מהן הזכויות שלכם אם נפגעתם מפרסום פוגעני?

במקרים של פרסום לשון הרע ברשתות החברתיות, קיימות לכם מספר זכויות חשובות – שחלק מהנפגעים כלל אינם מודעים אליהן:

1. זכות לפיצוי כספי גם ללא הוכחת נזק:
החוק מאפשר לתבוע עד 80,000 ₪ ללא צורך להוכיח נזק בפועל. אם הוכח שהייתה כוונה לפגוע – הסכום מוכפל ועשוי להגיע ל־160,000 ₪.

2. זכות לתבוע הסרת הפרסום:
ניתן לדרוש הסרה מיידית של הפרסום הפוגעני, לרבות בקשה לצו מניעה מבית המשפט.

3. זכות לחשוף את זהות המפרסם האנונימי:
אם לשון הרע פורסמה בפרופיל אנונימי – ניתן, במקרים מסוימים, לבקש מבית המשפט צו שיחייב את הרשת החברתית לחשוף את פרטי המפרסם.

4. זכות לפרסום תיקון או התנצלות פומבית:
יש אפשרות לתבוע פרסום הבהרה או התנצלות באותה פלטפורמה שבה פורסם הפרסום המקורי – כדי לצמצם את הפגיעה.

הגנות אפשריות למפרסמים – ומהי "אמת דיברתי"?

לצד זכויות הנפגעים, חשוב להבין שגם למפרסם יש לעיתים הגנות אפשריות:

• אמת דיברתי: אם הדברים שפורסמו היו אמת, ויש בהם עניין ציבורי – ייתכן שתעמוד למפרסם הגנת "אמת בפרסום".

• הבעת דעה מותרת: כל עוד מדובר בדעה, ולא עובדה שקרית, והדברים נאמרו בתום לב – המפרסם עשוי ליהנות מהגנה.

• פרסומים בתום לב במסגרת ביקורת לגיטימית: למשל, ביקורת על שירות או מוצר עשויה להיחשב מוגנת.

עם זאת, חשוב לדעת שהנטל להוכחת ההגנה הוא על המפרסם. במילים אחרות: אם אתם מפרסמים משהו – כדאי שתדעו להוכיח את נכונותו, או שתוודאו שהוא מנוסח בצורה שתחשב כלגיטימית.

אלו צעדים כדאי לנקוט אם נפגעתם?

כשאתם נתקלים בפוסט או תגובה שפוגעים בשמכם – חשוב לפעול במהירות ובשיקול דעת. הנה הצעדים המרכזיים:

1. תעדו את הפרסום הפוגעני

בצעו צילום מסך הכולל את התאריך, שם המשתמש והפרסום במלואו.
הדפיסו, שימרו, גבו – אל תסמכו על כך שהפרסום יישאר זמין.

2. פנו לייעוץ משפטי בהקדם

עורך דין לשון הרע המתמחה בתחום יידע להעריך אם אכן מדובר בלשון הרע, מה היקף הפיצוי שניתן לדרוש, ומה הסיכויים להצלחה בתביעה.

3. שקלו שליחת מכתב התראה לפני תביעה

לעיתים, פנייה רשמית למפרסם תספיק כדי לגרום להסרת התוכן הפוגעני.

4. הגישו תביעה – אם יש הצדקה משפטית ברורה

מומלץ לפנות לבית משפט השלום, שם נדונות רוב תביעות לשון הרע בישראל.

מקרים נפוצים של לשון הרע ברשתות – והשלכותיהם

לפני שנמשיך, הנה טבלה שמסכמת מקרים נפוצים והאם הם עשויים להיחשב לשון הרע:

חשוב לדעת: החוק מתייחס ברצינות יתרה לפרסום דיגיטלי

לשון הרע באינטרנט נחשבת בעלת פוטנציאל נזק גדול יותר – בשל החשיפה הרחבה, המיידיות והקושי "להעלים" מידע מהרשת. לכן בתי המשפט מטים את הכף לעיתים קרובות לטובת הנפגע, במיוחד כשמדובר בפרסום שזכה לתגובות, שיתופים או נפוץ בקבוצות פופולריות.

רשימת המלצות להתנהלות נכונה ברשת

כדי למנוע הסתבכות משפטית – כדאי לפעול לפי כללי זהירות בסיסיים:

• בדקו לפני שאתם מפרסמים: אל תעלו טענות עובדתיות שלא ניתן להוכיח.

• שמרו על שפה ראויה: קל לגלוש לביטויים חריפים – אבל המחיר המשפטי עלול להיות כבד.

• הימנעו מזיהוי מפורש של אדם כשלא חייבים בכך.

• אם נפגעתם – אל תיכנסו לוויכוח פומבי, פנו לייעוץ משפטי מיידי.

טיפ הזהב הדרך החכמה להגיב לפוסט פוגעני לפני שאתם מגיבים בפוסט נגדי – עצרו! תגובה נמהרת עלולה להיחשב כלשון הרע נגדית או להחריף את הפגיעה בכם. הדרך הנכונה היא להתייעץ עם עורך דין לשון הרע ולשקול בקפידה את המענה, שיכול לכלול גם מכתב התראה מתון או תביעה רשמית – בהתאם למצב.

תביעות לשון הרע בין בני משפחה

בתור עורך דין לענייני משפחה, וכן עו"ד גירושין אני נתקל יותר ויותר במקרים של פרסומים פוגעניים בין בני זוג בהליכי גירושין – ולעיתים גם בין אחים או קרובי משפחה. חשוב להבין שלשון הרע אינה מוגבלת לתקשורת ציבורית בלבד. גם קבוצות משפחתיות, הודעות פרטיות והקלטות בין בני זוג עשויות לשמש עילה לתביעה. ככל שהפגיעה חמורה יותר – כך ייטה בית המשפט לראות בכך עבירה על החוק.

הגנה משפטית מול לשון הרע ברשתות החברתיות – אתם חייבים את זה לעצמכם

התמודדות עם פגיעה של לשון הרע באינטרנט בכלל ובפרט לשון הרע ברשתות החברתיות היא תופעה הולכת ומתפשטת – וחשוב לדעת איך להתגונן מפניה. בין אם אתם הקורבן לפרסום שקרי, ובין אם פרסמתם משהו שעלול להיחשב כפוגעני – כדאי לפעול באחריות, בזהירות ובייעוץ משפטי מתאים.

במשרד עו"ד רועי שעיה אנחנו מביאים ניסיון רב בליווי תיקי לשון הרע מורכבים – כולל תביעות בין בני זוג, בני משפחה, קולגות ובעלי עסקים. כאן אני מציע לכם ליווי אסטרטגי מדויק, שמטרתו להגן על שמכם, על זכויותיכם ועל עתידכם.

אל תחכו שהפגיעה תתרחב – פנו אליי עוד היום לייעוץ במשרד ונבדוק איך אפשר למזער את הפגיעה ולדאוג להגנה מלאה על הזכויות שלכם.