העברת משמורת מהאם לאב: מתי ולמה בית המשפט יחליף את המשמורן העיקרי

העברת משמורת מהאם לאב נחשבת לאחת ההחלטות הרגישות והמשמעותיות ביותר בהליכי גירושין. למרות שבאופן מסורתי ניתנה העדפה לאם במשמורת, המציאות המשפטית משתנה, ובמקרים מתאימים – בית המשפט יבחר להעביר את המשמורת לאב, מתוך מטרה אחת בלבד: טובת הילד. כעו"ד לענייני משפחה אני נחשף למגוון מציאויות מורכבות שבהן בית המשפט ממנה את האב למשמורן. מתי זה קורה ומדוע?

העיקרון שמוביל את בית המשפט: טובת הילד מעל הכול

כאשר אני ניגש לייצג הורה בתביעה לשינוי הסדרי המשמורת, אני יודע שהשאלה המרכזית שמנחה את בית המשפט היא אחת: האם השינוי הזה משרת את טובת הילד? לא האם נגרמה עוגמת נפש להורה, לא האם ההורה שילם מזונות או לא – אלא מה נכון ונחוץ לילדים, כאן ועכשיו. בלא מעט מקרים אני פוגש אבות שבשנים האחרונות לקחו חלק אקטיבי בגידול הילדים, השקיעו, היו שם – אך עדיין נותרו מחוץ למסגרת המשמורת. המצב הזה מתחיל להשתנות, ובתי המשפט מוכנים היום להקשיב באמת, לבחון את העובדות, ולשקול העברת משמורת גם כאשר מדובר בילדים צעירים מאוד.

חזקת הגיל הרך: האם היא עדיין רלוונטית?

החוק בישראל עדיין כולל את חזקת הגיל הרך, הקובעת שילדים עד גיל 6 יימסרו למשמורת האם – אלא אם כן הוכח אחרת. אך בפועל, בתי המשפט מיישמים את החזקה בזהירות רבה, ומתייחסים אליה כנקודת פתיחה בלבד. כשאני מייצג אב בתביעה להעברת משמורת, גם אם מדובר בילדים מתחת לגיל 6, אני מציג לבית המשפט תמונה מלאה: הקשר של האב עם הילדים, מידת המעורבות בגידול, היציבות הכלכלית, מצב נפשי של האם ואפילו עמדת הילד עצמו, בהתאם לגילו. בתי המשפט כבר לא פועלים אוטומטית – הם בודקים, מאזנים, ושוקלים כל מקרה לגופו.

מתי יתערב בית המשפט וישנה את המשמורת?

שינוי משמורת נעשה רק במצבים שבהם יש הצדקה מהותית לשינוי. הנה כמה דוגמאות למקרים שבהם טיפלתי, ואשר הובילו לשינוי בהחלטת המשמורת:

• התדרדרות במצב הכלכלי של האם – מצב של אבטלה כרונית או אובדן יכולת פרנסה.
• שינוי אורח חיים קיצוני – מעבר פתאומי לאורח חיים שונה משמעותית שמערער את יציבות הילדים.
• הפרת הסדרי שהות באופן קבוע – כשהאם לא מאפשרת קשר סדיר עם האב למרות החלטות בית משפט.
• ניכור הורי פעיל – הסתה של הילדים נגד האב.
• מצב רפואי או נפשי קשה – כשהאם מתקשה לתפקד כהורה עקב מחלה, התמכרות או קריסה נפשית.

במקרים כאלו, ולאחר הצגת ראיות ברורות, בתי המשפט כבר לא מהססים להורות על העברת משמורת מהאם לאב.

מעבר ממשמורת מלאה למשמורת משותפת – ומה קורה לאחר מכן?

לעיתים השלב הראשון הוא לא מעבר חד למשמורת מלאה אצל האב, אלא שינוי מרוכך יותר – משמורת משותפת. אני רואה במקרים אלו מהלך אסטרטגי חשוב: הוא מאפשר לאב להיכנס לתמונה בהדרגה, תוך שהמערכת עוקבת אחרי השינוי ומוודאת שטובת הילד נשמרת. כשהשינוי מצליח – כלומר כשהילדים פורחים, הקשר עם האב מתחזק, והאם משתפת פעולה – לעיתים אין צורך בהמשך שינוי. אך אם במהלך תקופת המשמורת המשותפת מתברר שהאם אינה משתפת פעולה, פוגעת בזמני השהות או מתרשלת בטיפול בילדים – ניתן לפנות שוב לבית המשפט ולבקש העברת משמורת מלאה.

מקרים נפוצים שמובילים להעברת משמורת

האם קיימת משמורת זמנית אצל האב?

בהחלט. לעיתים, בית המשפט יקבע משמורת זמנית לאב כדי לבחון כיצד הילדים משתלבים אצלו, במיוחד אם מתקיים הליך בדיקה או שהאם מצויה בתקופה משברית. זהו פתרון ביניים, אך משמעותו עצומה: בתקופה זו נאספות התרשמויות של פקידי סעד, יומנים טיפוליים, לעיתים גם התרשמות ישירה של השופט – שמובילים להכרעה סופית. משמורת זמנית יכולה להפוך לקבועה, אם יתברר שהיא אכן משרתת את טובת הילדים.

מה קורה כשבקשה לשינוי משמורת הופכת לכלי ניגוח?

במהלך השנים, בתור עורך דיון גירושין ראיתי מקרים שבהם בקשת העברת משמורת הייתה לא יותר מכלי לחץ במשא ומתן גירושין. הורה שמבקש "להעניש" את הצד השני, מגיש תביעה למשמורת רק כדי להפעיל לחץ כלכלי או רגשי. מערכת המשפט יודעת לזהות מהלכים כאלה, ולעיתים אף פוסקת הוצאות נגד הורה שפעל כך. כשאני מייצג הורה בתיק כזה, אני דואג להראות לבית המשפט את כוונות הצדדים, את הראיות האמיתיות, ואת הרצון לשמור על הילדים – לא לנהל אותם ככלי.

רשימת שיקולים שבית המשפט בוחן בהחלטה על העברת משמורת

לפני שבית המשפט מקבל החלטה על העברת משמורת, הוא שוקל מספר פרמטרים קריטיים:

• רצון הילד – ככל שגילו מתקדם, כך משקלו של רצונו גובר.
• קשר עם כל אחד מההורים – איכות, עומק, תדירות ונכונות לשתף פעולה.
• יציבות כלכלית ונפשית של ההורה – האם הסביבה בטוחה ותומכת.
• הפרות קודמות של החלטות שיפוטיות – האם אחד ההורים מתנהל בזלזול במערכת.
• דו"חות גורמי מקצוע – פקידי סעד, פסיכולוגים, יועצים חינוכיים.

שינוי משמורת – משימה רגישה אך אפשרית

העברת משמורת מהאם לאב היא לא צעד שגרתי – אבל במקרים הנכונים, זהו צעד נכון. הוא דורש תכנון, הכנה משפטית, אסטרטגיה – ובעיקר ראייה ממוקדת בילד. אם אתם מרגישים שמשהו לא עובד, שהילדים סובלים, שאתם לא נוכחים מספיק בגידולם – ייתכן שהגיע הזמן לשינוי. אני, עו"ד רועי שעיה, מלווה הורים בתיקים המורכבים ביותר של דיני משפחה. כאן במשרד תמצאו הבנה, ליווי צמוד, ניהול חד ומדויק – והכי חשוב: מחויבות אמיתית לטובת הילדים. פנו אליי עוד היום לייעוץ אישי מדויק – וביחד, נבחן אם זהו הזמן לפעול, ואיך עושים את זה נכון.