דלג לתוכן הראשי

מה עושים כשבן הזוג לא משתף פעולה בפגישות המהו"ת?

שיתוף

מה עושים כשבן הזוג לא משתף פעולה בפגישות המהו"ת?

  • עו׳׳ד רועי שעיה

רציתם לסיים את זה יפה. חשבתם על הילדים, על השנים שהיו, וקיוויתם שאפשר לפתור את הדברים בכבוד, בלי מלחמות מיותרות. הגשתם בקשה ליישוב סכסוך, וחיכיתם לפגישה הראשונה ביחידת הסיוע. אבל הוא לא הופיע. הוא לא ענה לטלפונים, או שהודיע ברגע האחרון שהוא "לא יכול". הפגישה נדחתה. ושוב נדחתה. והזמן עובר, המתח גובר, ואתם מרגישים תקועים, חסרי אונים, ולא מבינים מה מותר ומה אסור לכם לעשות.

כעורך דין לענייני משפחה שמכיר את התסריט הזה מקרוב, אני כאן כדי להרגיע אתכם: חוסר שיתוף הפעולה של הצד השני לא הולך 'לדפוק' אתכם. למעשה, הוא יכול להפוך ליתרון אסטרטגי בידיכם, אם רק תדעו כיצד לפעול נכון.

 

מהי בכלל פגישת מהו"ת?

פגישת מהו"ת (ראשי תיבות של מידע, היכרות ותיאום) היא פגישת חובה על פי חוק, המהווה את השלב הראשון בהליך "יישוב סכסוך". כל זוג בישראל המעוניין להגיש תביעות בענייני משפחה (גירושין, משמורת, מזונות או רכוש), חייב לעבור קודם בתחנה הזו.

הפגישה נערכת ביחידת הסיוע שליד בית המשפט לענייני משפחה, עם עובדים סוציאליים ומגשרים מוסמכים, ובשלב זה – ללא נוכחות עורכי הדין. מטרתה היא כפולה: לתת לכם מידע על ההשלכות של הגירושין, ולבחון אם יש מקום לפתרון הסכסוך בדרכי שלום, כמו גישור.

חשוב להדגיש: זהו אינו מפגש טיפולי, אלא הליך משפטי מוגדר, עם לוחות זמנים ברורים, שנועד לפתוח דלת להידברות.

 

מה קורה כשצד אחד לא משתף פעולה?

כאשר בן זוג לא משתף פעולה בהליך, בין אם הוא לא מופיע כלל לפגישה ובין אם הוא מגיע אך נוקט בגישה חסרת תום לב, יש לכך משמעויות משפטיות וטקטיות.

ראשית, בית המשפט רואה בסירוב להשתתף בהליך חובה כפעולה המעידה על חוסר רצון להגיע לפתרון הוגן, ובמיוחד ככזו שפוגעת בטובת הילדים, שנאלצים להמתין בחוסר ודאות.

שנית, לעיתים קרובות, חוסר שיתוף הפעולה אינו מקרי. הוא יכול להיות טקטיקה מכוונת שנועדה "למשוך זמן" – כדי להסתיר נכסים, להתארגן כלכלית, או פשוט להתיש אתכם רגשית.

חשוב להבין: החוק קובע תקופת הקפאה בגירושין של 45 ימים, אך הוא אינו מחייב אתכם להסכים לדחיות אינסופיות. הזכויות שלכם בהליך יישוב סכסוך נשמרות, והצד שכן מעוניין בפתרון אינו חייב להישאר בן ערובה של סרבנות הצד השני.

הטקטיקה של "הסכמה ריקה": כשהצד השני מגיע אבל לא באמת נמצא

לפעמים, חוסר שיתוף הפעולה מתוחכם יותר מאי-הופעה בוטה. ישנם מקרים שבהם בן הזוג יגיע פיזית לכל הפגישות, יהנהן בנימוס, יביע "הסכמה עקרונית" לגישור, ואף ישתתף בפגישה הראשונה עם המגשר. אך מרגע זה ואילך, הוא יתחיל "לגרור רגליים".

הוא יבטל פגישות ברגע האחרון, יטען שהוא "צריך לחשוב" על כל הצעה, ידרוש מסמכים שאינם רלוונטיים, ובפועל, יסכל כל אפשרות להתקדמות אמיתית. זוהי טקטיקה מתסכלת ומתישה, שנועדה להאריך את תקופת ההקפאה, לייאש אתכם, ולגרום לכם לוותר על דרישות לגיטימיות רק כדי "לסיים עם זה כבר".

חשוב לזהות את הדפוס הזה ולא ליפול למלכודת. במצב כזה, האסטרטגיה הנכונה היא לקבוע גבולות ברורים. יש לתעד בכתב כל ביטול וכל דחייה, ובשלב מסוים, להודיע באופן רשמי (ליחידת הסיוע, למגשר ולצד השני) כי לאור חוסר ההתקדמות וההתנהלות הלא קונסטרוקטיבית, אתם רואים את ניסיון הגישור ככזה שמוצה, וכי בכוונתכם לפנות לערכאות עם תום תקופת ההקפאה.

הצגת הדברים בצורה זו מבהירה שאתם מזהים את המניפולציה, ואינכם מוכנים להמשיך לשחק במשחק הזה.

 

טיפ זהב 🔑

אל תתעצבנו, תתעדו. אם הצד השני לא הגיע לפגישה, דאגו לקבל מיחידת הסיוע אישור בכתב על אי-הופעתו. אם הוא דוחה את הפגישה שוב ושוב בתירוצים שונים, שמרו את כל ההתכתבויות (הודעות טקסט, מיילים) שבהן הוא מודיע על כך.

התיעוד הזה הופך ל"נכס" אסטרטגי. כאשר תגיעו בסופו של דבר לבית המשפט, תוכלו להציג לשופט תמונה ברורה של צד אחד (אתם) שניסה לשתף פעולה ולפעול בהגינות, וצד שני שטרפד כל ניסיון להידברות.

הרושם הראשוני הזה הוא בעל משקל אדיר, ויכול להשפיע על כל ההחלטות העתידיות בתיק, החל ממזונות זמניים ועד להוצאות משפט

 

האם אפשר להגיש תביעה אם הצד השני לא משתף פעולה?

בהחלט כן. זוהי נקודת המפתח. החוק נועד לעודד הידברות, אך הוא לא מאפשר לצד אחד "לתקוע" את ההליך לנצח. לאחר שתמה תקופת ההקפאה הקבועה בחוק (45 ימים, אלא אם הוארכה בהסכמה), נפתח חלון הזדמנויות להגשת תביעות.

הצד שהגיש את הבקשה ליישוב סכסוך ראשון, מקבל זכות קדימה של 15 יום להגיש את תביעותיו, גם אם לא התקיימה ולו פגישת מהו"ת אחת עקב סרבנות הצד השני. במקרה כזה, יחידת הסיוע תגיש לבית המשפט דוח קצר המסכם את ההליך, ובו יצוין כי הצד השני לא הופיע לפגישת מהו"ת או סירב לשתף פעולה. הדוח הזה, יחד עם התיעוד שאספתם, ישמש אתכם כהוכחה לכך שמיציתם את ניסיונות ההידברות ואין מנוס מפנייה לערכאות.

 

התמודדות עם סוגי "חוסר שיתוף פעולה"

סוג הסרבנות מה המשמעות? מה עושים?
אי-הופעה מוחלטת הצד השני מתעלם מהזימון. זוהי ההתנהגות הברורה ביותר של חוסר תום לב. מוודאים שיחידת הסיוע מתעדת את אי-ההופעה, וממתינים לסיום תקופת ההקפאה כדי להגיש תביעה.
דחיות חוזרות ונשנות הצד השני מודיע "ברגע האחרון" שאינו יכול להגיע, ומבקש לדחות. טקטיקה למשיכת זמן. אין חובה להסכים לדחיות אינסופיות. ניתן להודיע ליחידת הסיוע שלאחר דחייה אחת או שתיים, אינכם מסכימים לדחיות נוספות.
הגעה לפגישה אך "פיצוצה" הצד השני מגיע, אך צועק, מאשים, ומסרב לכל הצעה. מראה נוכחות אך מונע כל התקדמות. נשארים רגועים ונותנים לו "לירות לעצמו ברגל". המגשר/ת יתעד את התנהגותו, וזה ישמש אתכם בהמשך.
הסכמה עקרונית לגישור, אך גרירת רגליים הוא אומר "כן" לגישור, אך לא קובע פגישות או מבטל אותן. טקטיקה להארכת תקופת ההקפאה. קובעים דד-ליין ברור. מודיעים בכתב שאם לא תתקיים פגישה עד תאריך מסוים, אתם רואים את ניסיון הגישור ככזה שמוצה.

 

איך אני, עו"ד לענייני משפחה רועי שעיה, יכול לעזור לכם עוד לפני הפגישה?

התפקיד שלי כעורך דין גירושין שלכם מתחיל הרבה לפני הכניסה לאולם בית המשפט. בהקשר של יישוב סכסוך, הליווי האסטרטגי הוא קריטי:

  • הכנה לפגישה: אני מכין את לקוחותיי לקראת פגישת המהו"ת. אנחנו עוברים על מה צפוי להיאמר, מגבשים את המסרים הנכונים, ומזהים את "המוקשים" שצריך להימנע מהם.
  • זיהוי מוקדם של טקטיקות: מניסיוני, אני יודע לזהות מראש ניסיונות של הצד השני למשוך זמן או לתמרן את המערכת.
  • קבלת החלטות אסטרטגיות: אני מייעץ לכם מתי נכון להסכים להארכת ההליך, ומתי עדיף "לחתוך", למצות את ההליך, ולהמשיך לתביעה בלי לבזבז זמן יקר.

 

אל תתנו לסרבנות של אחרים לעצור את החיים שלכם

פגישת מהו"ת היא לא המלצה, אלא שלב חובה וקריטי בתהליך הגירושין. היא יכולה להיות הזדמנות, אך לעיתים היא הופכת למבחן סבלנות. אם הצד השני בוחר לא להופיע, לטרפד או למשוך זמן, זכרו שהחוק עדיין לצדכם, ומאפשר לכם להמשיך הלאה. אל תיתקעו במבוי סתום ואל תתנו לתסכול לנהל אתכם. עורך דין מנוסה יודע בדיוק כיצד להפעיל את הכלים המשפטיים הנכונים כדי להתגבר על הסחבת ולהמשיך להתקדם לעבר המטרה.

אם פתחתם בקשה ליישוב סכסוך, והצד השני מושך זמן או בורח – אני, עו"ד רועי שעיה, כאן כדי לוודא שההתנהלות שלו לא תעלה לכם בעתיד. דברו איתי ונבדוק מה עושים כדי להפוך את הליך הגירושין שלכם ליעיל, קצר ומכבד ככל האפשר.

המידע באתר זה מבוסס על ניסיוננו המקצועי ועדכני ליום כתיבתו, אך אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי אישי. כל מקרה הוא ייחודי, והחוק עשוי להשתנות. לכן, מומלץ להיוועץ בעורך דין לפני קבלת החלטות משפטיות. השימוש במידע באתר הינו באחריותך בלבד.

 
מה עושים כשבן הזוג לא משתף פעולה בפגישות המהו"ת? - רועי שעיה

שאלות ותשובות

יש לפעול באופן מיידי. ניתן להגיש לבית המשפט "בקשה דחופה לסעד זמני", גם במהלך תקופת ההקפאה, במטרה לקבל צו שימנע ממנו לבצע פעולות בחשבון. זוהי דוגמה למצב שבו החוק מאפשר לחרוג מעיכוב ההליכים כדי למנוע נזק.
את לא חייבת להמשיך לנצח. תקופת ההקפאה הבסיסית היא 45 ימים. כל הארכה מעבר לכך תלויה בהסכמתך. את יכולה להודיע ליחידת הסיוע ולצד השני שאינך מסכימה להארכה נוספת, ושבכוונתך להגיש תביעה עם תום התקופה המוארכת האחרונה.
כן, וזו נקודה אסטרטגית חשובה. אם את זו שהגשת את הבקשה ליישוב סכסוך, את מקבלת "זכות קדימה" של 15 יום לאחר תום תקופת ההקפאה לבחור היכן להגיש את התביעות. הבחירה בערכאה הנכונה יכולה להשפיע דרמטית על תוצאות התיק.
בהחלט לא. תפקידה של יחידת הסיוע הוא להציע אפשרויות ולסייע, אך לא לכפות עליכם שום הסכם. אם אתם מרגישים שמופעל עליכם לחץ או שההצעות אינן הוגנות, זכותכם המלאה לסרב בנימוס ולהמתין לסיום ההליך כדי לפנות לייצוג משפטי מלא.
תמונה של עו"ד רועי שעיה
עו"ד רועי שעיה

עו"ד רועי שעיה סיים את לימודי התואר הראשון במשפטים כמצטיין דיקאן בכל שנה בלימודיו והמשיך את לימודיו לתואר שני במסלול מצטיינים באוניברסיטה העברית בירושלים. עו"ד שעיה הינו בעל הסמכה לעסוק בהליכי גישור בין בני זוג ועו"ד שעיה היה בין הראשונים בישראל שקיבלו הסמכה לעסוק בייפוי כוח מתמשך. עו"ד שעיה מזה כ-15 שנה מלווה מאות זוגות בהליכי גישור בדיני משפחה וכן עו"ד שעיה ייצג במאות תיקים בבית המשפט ובבית הדין הרבני בתיקי גירושין וירושה מורכבים בהצלחה מרובה תוך תשומת לב לצרכי הלקוח ובניית אסטרטגיה ייחודית המתאימה לו תוך מתן שירות אישי.

 

גילוי נאות

מאמץ מקצועי וניסיון:
אני משקיע מאמץ רב בכתיבת תכנים מקצועיים, עדכניים ומדויקים שמבוססים על ניסיון המשפטי שלי

שימוש בבינה מלאכותית:
התוכן המוצג באתר זה נוצר בסיוע כלי בינה מלאכותית ועבר בדיקה, עריכה ואימות מקצועי על ידי עורך דין מוסמך. אני עושה כמיטב יכולתי לספק מידע עדכני, מדויק ומהימן.

אופי המידע והגבלת אחריות:
עם זאת, חשוב להבהיר: המידע המופיע במאמרים באתר נועד למידע כללי בלבד ואינו מהווה חוות דעת משפטית, תחליף לליווי משפטי אישי ומותאם, או המלצה לנקיטת פעולה משפטית כלשהי.

שינויים בדין:
דינים, תקנות ופסיקה משתנים מעת לעת, ויישומם תלוי בנסיבות הספציפיות של כל מקרה.

המלצה לפנייה מקצועית:
מומלץ לפנות לעורך דין מוסמך ולקיים שיחה אישית לפני קבלת החלטות משפטיות או נקיטת צעדים משפטיים כלשהם.

אחריות המשתמש:
כל הסתמכות על המידע המופיע באתר זה נעשית על אחריות המשתמש בלבד, ולא תקום כל טענה, תביעה או דרישה כלפי מפעילי האתר בגין שימוש במידע זה.

מאמרים נוספים
עו"ד רועי שעיה
מחובר/ת
למעבר מהיר לשיחת ווטאסאפ עם רועי שעיה >>
מה עושים כשבן הזוג לא משתף פעולה בפגישות המהו"ת? - רועי שעיה

גילוי נאות

מאמץ מקצועי וניסיון: אני משקיע מאמץ רב בכתיבת תכנים מקצועיים, עדכניים ומדויקים שמבוססים על ניסיוני המשפטי שלי.
שימוש בבינה מלאכותית: התוכן המוצג באתר זה נוצר בסיוע כלי בינה מלאכותית ועבר בדיקה, עריכה ואימות מקצועי על ידי עורך דין מוסמך. אני עושה כמיטב יכולתי לספק מידע עדכני, מדויק ומהימן.
אופי המידע והגבלת אחריות: עם זאת, חשוב להבהיר: המידע המופיע במאמרים באתר נועד למידע כללי בלבד ואינו מהווה חוות דעת משפטית, תחליף לליווי משפטי אישי ומותאם, או המלצה לנקיטת פעולה משפטית כלשהי.
שינויים בדין: דינים, תקנות ופסיקה משתנים מעת לעת, ויישומם תלוי בנסיבות הספציפיות של כל מקרה.
המלצה לפנייה מקצועית: מומלץ לפנות לעורך דין מוסמך ולקיים שיחה אישית לפני קבלת החלטות משפטיות או נקיטת צעדים משפטיים כלשהם.
אחריות המשתמש: כל הסתמכות על המידע המופיע באתר זה נעשית על אחריות המשתמש בלבד, ולא תקום כל טענה, תביעה או דרישה כלפי מפעילי האתר בגין שימוש במידע זה.