משמורת משותפת: מתי היא מתאימה למשפחה שלכם ואיך עושים אותה נכון

משמורת משותפת היא הסדר שבו הילדים גרים בשני הבתים, והזמן מתחלק בין ההורים באופן שווה או קרוב לשווה. היא מתאימה בעיקר כששני ההורים גרים קרוב, מסוגלים לתאם ביניהם עניינים יומיומיים, וזמינים בפועל לילדים. כשאחד מהתנאים האלה חסר, הסדר אחר עשוי לשרת את הילדים טוב יותר, גם אם שני ההורים אוהבים אותם באותה מידה.

במאמר הזה אסביר מה משמורת משותפת כוללת ובמה היא שונה ממושגים דומים, איך בודקים אם היא מתאימה למשפחה שלכם, מה בית המשפט שוקל, איך היא משפיעה על המזונות, ואיך בונים הסדר שממשיך לעבוד גם כשהחיים משתנים.

מה זה משמורת משותפת, ובמה היא שונה מאחריות הורית והסדרי שהות?

בשיחות על גירושין משתמשים בכמה מונחים שנשמעים דומים, אבל מתארים דברים שונים:

חשוב לדעת: בחוק הישראלי אין הגדרה מפורשת של "משמורת משותפת". ההסדר התפתח בפסיקה ובהסכמים בין הורים, ובתי המשפט לענייני משפחה מאשרים אותו כשהוא משרת את טובת הילדים.

האם משמורת משותפת מתאימה למשפחה שלכם?

הרצון של שני ההורים להיות שותפים מלאים הוא נקודת פתיחה חשובה, אבל הוא לא מספיק. מה שקובע אם ההסדר יעבוד הוא המציאות היומיומית. הטבלה מסכמת את השיקולים העיקריים:

יש עוד שאלות שכדאי לשאול את עצמכם בכנות: האם בבית שלכם יש מקום לילדים, עם מיטה וציוד קבוע? האם הייתם מעורבים בשגרה עוד לפני הפרידה, או שזה יהיה חדש לכם? והאם אתם מסוגלים לכבד את ההורות של הצד השני, גם כשאתם כועסים עליו?

אם לא כל התנאים מתקיימים, זה לא אומר שאחד ההורים "מפסיד". הסדר עם בית מרכזי וזמני שהות רחבים להורה השני יכול לתת קשר עמוק עם שני ההורים, ואפשר לקבוע בו מראש הרחבה הדרגתית כשהילדים גדלים או כשהנסיבות משתנות.

מה בית המשפט בודק כשאין הסכמה על משמורת משותפת?

כשההורים מסכימים על משמורת משותפת, בית המשפט בדרך כלל מאשר את ההסכם אחרי שהוא בודק שהוא לא פוגע בילדים. כשאחד ההורים מבקש משמורת משותפת והשני מתנגד, בית המשפט לענייני משפחה מכריע, והשיקול העליון הוא טובת הילד.

בתוך טובת הילד נבחנים בדרך כלל:

• מי טיפל בילדים בפועל עד הפרידה, ומה הקשר של הילדים עם כל אחד מההורים היום.
• הזמינות והמסוגלות ההורית של כל הורה, כולל שעות העבודה והתנאים בבית.
• יכולת התקשורת ושיתוף הפעולה בין ההורים, ומידת הנכונות של כל אחד לאפשר קשר עם ההורה השני.
• המרחק בין הבתים והמרחק של כל בית מהמסגרות של הילדים.
• גיל הילדים וצרכיהם המיוחדים, אם יש כאלה.

בעבר נטו בתי המשפט לקבוע משמורת משותפת בעיקר כשההורים הסכימו לה. היום יש פסקי דין שקבעו משמורת משותפת גם בלי הסכמה של שני ההורים, כשהתנאים התקיימו, אבל אין לכך כלל אחיד, וכל מקרה נבחן לגופו.

לגבי ילדים עד גיל 6, החוק עדיין כולל את "חזקת הגיל הרך": כשההורים לא מסכימים, ילדים עד גיל 6 יהיו אצל אמם, אלא אם יש סיבות מיוחדות להורות אחרת. בפועל, הפסיקה מתמקדת היום בטובת הילד ובקשר שלו עם כל הורה, וזמני שהות רחבים ואף שוויוניים לאבות בגיל הרך אינם נדירים. על כך במאמר האם המשמורת תמיד אצל האם?

תסקיר של עובד סוציאלי

במחלוקת על משמורת, בית המשפט מבקש לרוב תסקיר מעובד סוציאלי לסדרי דין. העובד הסוציאלי נפגש עם ההורים ועם הילדים, ולפעמים מבקר בבתים ופונה לגן או לבית הספר, ואז מגיש המלצה. בית המשפט לא חייב לאמץ אותה, אבל בפועל נותן לה משקל רב. כשעולה שאלה של מסוגלות הורית, בית המשפט עשוי למנות גם מומחה, בדרך כלל פסיכולוג.

רצון הילד

לדעת הילד יש משקל, והוא גדל עם הגיל והבגרות. אין גיל שבו הילד "מחליט", אבל רצון של מתבגר שמתנגד בתוקף למעברים בין הבתים קשה מאוד להתעלם ממנו. בית המשפט שומע את הילד ישירות או דרך גורם מקצועי, ובודק שהרצון לא נובע מלחץ של אחד ההורים.

מה צריך להכין לפני שמגישים בקשה, ואיך נראה ההליך עצמו, מוסבר במאמר הגשת בקשה למשמורת.

איך משמורת משותפת משפיעה על המזונות?

משמורת משותפת לא מבטלת אוטומטית את המזונות, אבל היא משנה את החישוב. מאז פסק הדין של בית המשפט העליון בבע"מ 919/15 (2017), בילדים בגילאי 6 עד 15 נטל המזונות ההכרחיים מתחלק בין שני ההורים לפי היחס בין ההכנסות שלהם מכל המקורות, בהתחשב בזמני השהות אצל כל הורה.

• זמני שהות שווים והכנסות דומות: ייתכן שלא ייפסקו מזונות כלל, או שייפסק סכום נמוך, וכל הורה יישא בהוצאות הילדים כשהם אצלו.
• זמני שהות שווים ופער גדול בהכנסות: ההורה שמשתכר יותר עשוי לשלם מזונות גם כשהזמן מתחלק שווה.
• ילדים עד גיל 6: לפי הדין העברי האב חייב בצרכים ההכרחיים, ולכן משמורת משותפת משפיעה פחות על החיוב, אם כי זמני השהות וההכנסות עשויים להשפיע על הסכום.

גם במשמורת משותפת צריך להסכים איך מתחלקות הוצאות שלא שייכות לבית אחד: חינוך, חוגים, טיפולים רפואיים שאינם בסל, קייטנות ומשקפיים. הסכם טוב קובע את זה מראש, כולל איך מחליטים על הוצאה חדשה ואיך מחזירים כסף להורה ששילם.

על חישוב המזונות לפי הגיל וההכנסות ראו תשלומי מזונות: זכאות, חישוב ושינוי, ועל המצב שבו הורה רואה את הילדים הרבה ועדיין משלם, ראו אני רואה את הילד יותר, למה אני עדיין משלם מזונות?

כדאי לדעת גם שבית המשפט עשוי לבדוק אם בקשה למשמורת משותפת נובעת מרצון אמיתי להיות שותף בגידול הילדים, או בעיקר מרצון להפחית מזונות. הורה שמבקש חצי מהזמן אבל לא משתמש בו בפועל עלול למצוא את עצמו בהליך לשינוי ההסדר.

איך בונים הסכם משמורת משותפת שעובד בפועל?

הסכמים נכשלים בדרך כלל לא בגלל רצון רע, אלא בגלל ניסוח כללי מדי. "משמורת משותפת וזמני שהות שווים" זה לא הסכם, זה כותרת. הסכם הורות שעובד עונה מראש על השאלות האלה:

1. לוח זמנים מדויק: ימים, שעות ומקום המעבר, בשגרה, בחגים ובחופשות. את המודל עצמו בוחרים לפי גיל הילדים והמרחק בין הבתים (ראו המודלים הנפוצים להסדרי שהות).
2. החלטות משותפות: מה נחשב החלטה מהותית שדורשת הסכמה של שניכם (בית ספר, טיפול רפואי לא דחוף, טיפול רגשי, חוג שעולה כסף), ומה כל הורה מחליט לבד בימים שלו.
3. כתובת רשמית ומסגרות: לאיזה אזור רישום שייכים הילדים, ואיפה רשומה הכתובת שלהם. במשמורת משותפת זה עניין מעשי שמשפיע על רישום לבית ספר.
4. הוצאות: מי משלם על מה, איך מחלקים הוצאות חריגות, ואיפה מתנהל הכסף המשותף (למשל חשבון ייעודי או טבלה משותפת).
5. ערוץ תקשורת: ערוץ אחד ענייני בין ההורים, ושיחה קבועה של הילד עם ההורה שהוא לא אצלו.
6. מנגנון למחלוקות: לפני שפונים לבית המשפט, פונים לגישור או לתיאום הורי. זה חוסך זמן, כסף, ובעיקר את המתח שהילדים סופגים.
7. בדיקה תקופתית: מועד קבוע לבחון את ההסדר מחדש, למשל במעבר לכיתה א' או לחטיבת הביניים.

לפי החוק, הסכם בין הורים על משמורת וזמני שהות טעון אישור של בית המשפט לענייני משפחה, או של בית הדין הרבני כשהוא חלק מהסכם גירושין שמוגש שם. אחרי האישור יש לו תוקף של החלטה שיפוטית, ואפשר לאכוף אותו. עוד על המבנה של הסכם כזה במאמר הסכמי הורות אחרי גירושין.

מה עושים כשהמציאות משתנה?

הסדר שהתאים כשהילדים היו בני 5 לא בהכרח יתאים כשהם בני 12. אלה המצבים הנפוצים:

מעבר דירה

מעבר שמרחיק הורה מהמסגרות של הילדים פוגע ביסוד של משמורת משותפת, שהוא הקרבה בין הבתים. כדאי לקבוע בהסכם כמה זמן מראש מודיעים על מעבר, ומה קורה להסדר אם המרחק גדל. אם אין הסכמה, ההורה שרוצה לעבור עם הילדים צריך בדרך כלל אישור של בית המשפט. מעבר לחו"ל מחייב הסכמה של ההורה השני או אישור בית המשפט, ראו גרוש או גרושה עוברים לחו"ל.

בן זוג חדש

זוגיות חדשה של אחד ההורים היא לא, כשלעצמה, סיבה לשנות משמורת. מה שחשוב הוא איך זה משפיע על הילדים. מקובל להכניס בן זוג חדש לחיי הילדים בהדרגה, ולא להעביר אליו תפקידים הוריים כמו איסוף קבוע או משמעת בשלב מוקדם. אם יש חשש אמיתי לשלום הילדים, זה כבר עניין לבירור מקצועי.

הורה שלא עומד בהסדר

כשהורה מבטל שוב ושוב, מאחר או לא מחזיר את הילדים בזמן, תעדו כל מקרה בהודעה עניינית ונסו קודם לפתור בשיחה או בגישור. כשזה לא עוזר ויש הסדר שקיבל תוקף של פסק דין, אפשר לבקש מבית המשפט לאכוף אותו, ראו ביזיון בית המשפט לענייני משפחה. ויש מצב הפוך: הורה שקיבל משמורת משותפת אבל בפועל לא משתמש בזמן שלו. גם זו סיבה לבחון את ההסדר מחדש.

שינוי ההסדר

בהסכמה, מגישים הסכם מתוקן לאישור. בלי הסכמה, צריך להראות לבית המשפט שינוי נסיבות מהותי מאז שההסדר נקבע. הדרך לשנות זמני שהות מוסברת במדריך שינוי הסדרי שהות, ושינוי של המשמורת עצמה, כולל מעבר מהסדר משותף להסדר עם משמורן עיקרי, במאמרים שינוי הסדרי משמורת והעברת משמורת מהאם לאב.

דוגמה מעשית

נניח שהורים לילדה בת 8 נפרדים. שניהם גרים באותה שכונה, ליד בית הספר. האם עובדת במשרה מלאה בשעות קבועות, והאב עובד במשמרות ושלושה ערבים בשבוע חוזר אחרי 21:00. בהתחלה הם מדברים על שבוע-שבוע, אבל כשהם בודקים את לוח הזמנים מתברר שבשבוע של האב הילדה תהיה שלושה ערבים עם בייביסיטר.

במקום זה הם בונים הסדר שמתאים לשעות של שניהם: הילדה אצל האב בימים שבהם הוא לא במשמרת ערב, ובסוף שבוע לסירוגין, וזה יוצא בערך 40% מהזמן. הם קובעים שכל החלטה על חוג או טיפול שעולה כסף דורשת הסכמה בכתב, שהוצאות חינוך ובריאות מתחלקות לפי היחס בין ההכנסות, ושאם האב יעבור למשרת יום ההסדר ייבחן מחדש לקראת חלוקה שווה. את ההסכם הם מגישים לאישור בית המשפט.

הדוגמה מומחשת ואינה מתארת מקרה אמיתי של לקוח.

מתי כדאי לפנות לעורך דין?

כדאי לפנות לפני שחותמים על הסכם הורות, כשאתם לא בטוחים אם משמורת משותפת מתאימה לכם, או כשהצד השני מתנגד ואתם שוקלים הליך. ייעוץ מוקדם עוזר לבדוק אם ההסדר שאתם רוצים מתאים לנסיבות שלכם, לנסח אותו כך שיהיה ברור ואכיף, ולהבין מראש את ההשפעה על המזונות. כדאי לפנות גם כשההסדר הקיים כבר לא עובד: מעבר דירה, שינוי בשעות העבודה או ילד שמתחיל לסרב להגיע. צרו קשר לתיאום פגישת ייעוץ.

המידע במאמר הוא כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו.