לשון הרע ושיימינג על ידי בני משפחה של הצד השני

• עו׳׳ד רועי שעיה

הליך הגירושין הוא טלטלה בפני עצמה, אך כשהמשפחה המורחבת מצטרפת למערכה עם הכפשות ושיימינג, הקושי הופך כפול. כעורך דין, אני רואה כיצד פוסט אחד של חמות או גיס יכול לפגוע במוניטין ובנפש. במאמר אעשה סדר: מתי רכילות הופכת ללשון הרע, איך מתמודדים משפטית וכיצד זה משפיע על תיק הגירושין שלכם.

הגבול הדק בין "קיטורים" לבין עבירה על החוק

חשוב להבין תחילה: לא כל מילה רעה היא עילה לתביעה. אנשים נוטים לדבר, ופרידות הן קרקע פורייה לרכילות. החוק בישראל מגן על חופש הביטוי, אבל הוא מציב קו אדום ברור כשמדובר בפגיעה בשמו הטוב של אדם.

חוק איסור לשון הרע קובע כי פרסום שעלול להשפיל אדם בעיני הבריות, לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג, או לפגוע במשרתו או בעסקו – הוא לשון הרע. כאשר בני משפחה של הצד השני (הורים, אחים, דודים) מפרסמים עליכם דברים שקריים או פוגעניים, הם חושפים את עצמם לתביעה נזיקית. זה כבר לא "סכסוך גירושין" רגיל, אלא אירוע נזיקי שיכול להתנהל במקביל, ולעיתים אף בערכאה נפרדת.

מדובר במצב עדין במיוחד. הרי בסופו של יום, האנשים הללו הם לעיתים הסבא והסבתא של הילדים שלכם. עם זאת, החוק אינו מעניק חסינות לבני משפחה המבקשים לרמוס את כבודו של אדם אחר, רק בשם "נאמנות משפחתית" לצד השני בהליך הגירושין.

איפה זה פוגש אותנו בעידן הדיגיטלי?

בעבר, לשון הרע הייתה רכילות בבית הכנסת או בארוחת שישי. היום, האצבע קלה על המקלדת. פוסט אחד זועם בפייסבוק, סטורי משמיץ באינסטגרם, או הודעה בקבוצת הוואטסאפ של הגן – כל אלו נחשבים "פרסום" לכל דבר ועניין.

לשון הרע ברשתות החברתיות הפכה למכת מדינה בהליכי גירושין. לעיתים קרובות, בני המשפחה מרגישים שהם "מגנים" על הבן/הבת שלהם באמצעות הכפשת הצד השני בפומבי. הם לא מבינים שצילום מסך אחד יכול להפוך לראיה משפטית שתעלה להם עשרות אלפי שקלים ללא הוכחת נזק.

יתרה מכך, לשון הרע באינטרנט נשארת שם לנצח. גם אם הפוסט נמחק, הנזק התדמיתי כבר נעשה. אני נתקל במקרים שבהם קריירות שלמות נפגעו בגלל פוסט זועם של חמות לשעבר, שטענה שהחתן שלה הוא "נוכל" ללא שום ביסוס עובדתי, רק כי היו מחלוקות על גובה המזונות.

האם זו אסטרטגיה ללחוץ עליכם בהליך הגירושין?

מניסיוני, במקרים רבים השיימינג אינו מקרי. הוא נועד להפעיל לחץ. הצד השני, או משפחתו, מנסים "לשבור" אתכם כדי שתסכימו לוותר על זכויות המגיעות לכם, כמו משמורת, רכוש או מזונות. הם מניחים שאם יביישו אתכם מספיק, אתם תוותרו רק כדי שהסיוט ייגמר.

למשל, אם מתנהל מאבק על הרכוש המשפחתי, ייתכן שתשמעו האשמות שווא שאתם "גנבים" או "סחטנים". אם יש מחלוקת על זמני שהות, פתאום יצוצו סיפורים על כך שאתם הורים לא כשירים או מזניחים.

במקרים חמורים יותר, השיימינג וההכפשות הם חלק מדפוס רחב ומסוכן יותר של ניכור הורי. הורי הצד השני (הסבים) מטפטפים לילדים שהאבא או האמא "רעים", "מסוכנים" או "לא אוהבים אותם". זוהי פגיעה ישירה בטובת הילד, ובתי המשפט רואים זאת בחומרה רבה. שימוש בילדים ככלי נשק במלחמות ההורים הוא קו אדום בוהק.

ההבדל הקריטי: בית המשפט למשפחה או בית משפט השלום?

אחת השאלות המורכבות משפטית היא שאלת הסמכות העניינית. היכן מנהלים את התביעה?

• אם בן/בת הזוג עצמם מכפישים אתכם – התביעה תתנהל בדרך כלל בבית המשפט לענייני משפחה, כחלק מהסכסוך הכולל.

• אך אם המכפיש הוא חמך, חמותך או גיסך – המצב מורכב יותר. הכלל המנחה הוא "זיקה לסכסוך המשפחתי". אם עילת הסכסוך היא הגירושין עצמם והדברים נאמרו כחלק מהמאבק, התיק עשוי להתנהל בבית המשפט למשפחה. אך אם הזיקה לסכסוך המשפחתי רופפת, ייתכן שתצטרכו להגיש תביעת דיבה "רגילה" בבית משפט השלום.

למה זה משנה? כי הדינמיקה בבית המשפט למשפחה שונה לחלוטין. השופט שם רואה את התמונה הכוללת, את הילדים ואת העתיד המשותף (ככל שישנו). בבית משפט השלום, הדיון הוא נזיקי-כספי טהור ומנותק לעיתים מהרגש המשפחתי.

מתי כדאי להגיש תביעה ומתי להתעלם?

לא על כל פוסט מעליב רצים לבית משפט. ניהול הליך משפטי דורש משאבים, זמן וכוחות נפש. כשאני יושב עם לקוח שעבר שיימינג, אנחנו בוחנים את המצב בקור רוח אסטרטגי. השאלה הראשונה שאני שואל היא: מה המטרה שלנו?

1. היקף הפגיעה: האם זה פוסט שנחשף ל-5 אנשים או ל-50,000 איש בקבוצה עירונית?

2. הנזק: האם פגעו בפרנסה שלכם? האם זה משפיע על הילדים בבית הספר?

3. המטרה האסטרטגית: האם תביעת לשון הרע תעזור לנו בתיק הגירושין העיקרי? לפעמים, הגשת תביעה נגד בן משפחה אלימה מילולית משמשת "קלף מיקוח" חזק כדי להגיע להסכם גירושין מהיר והוגן יותר, שבו הצד השני מתחייב להפסקת ההכפשות בתמורה למחיקת התביעה.

כלי פעולה אפשריים מול הכפשות משפחתיות

כדי לעשות סדר באפשרויות העומדות בפניכם, הכנתי טבלה המרכזת את דרכי הפעולה הנפוצות:

צו מניעת הטרדה מאיימת – הנשק המהיר

חשוב לדעת: אם בני המשפחה של הצד השני לא רק "מלכלכים" אלא ממש מטרידים אתכם – מתקשרים ללא הפסקה, שולחים הודעות נאצה, עוקבים אחריכם, או מאיימים – זה כבר לא רק לשון הרע. במקרים אלו ניתן להוציא צו מניעת הטרדה מאיימת במשפחה.

הצו הזה מאפשר לבית המשפט לאסור עליהם ליצור איתכם קשר, להתרחק מכם, ואף לאסור עליהם לפרסם עליכם דברים ברשת. הפרה של הצו הזה היא עבירה פלילית שיכולה להוביל למעצר מיידי. זהו כלי אפקטיבי מאוד להרגעת הרוחות, שכן הוא מבהיר למשפחה המורחבת שיש גבולות שאסור לחצות, גם בלהט הגירושין.

איך אני כעורך דין נכנס לתמונה?

שמי עו"ד רועי שעיה, ואני חי את דיני המשפחה כבר כ-15 שנה. ראיתי כבר הכל – החל מגירושין שקטים שמסתיימים בלחיצת יד, ועד למלחמות עולם שבהן כל המשפחה המורחבת נגררת לבוץ ומלבה את האש.

הגישה שלי היא שילוב של אסטרטגיה חכמה ולוחמנות כשצריך. אני מאמין שגירושין לא חייבים להיות מלחמה, ולכן אני תמיד אעדיף לנסות ולהגיע לפתרונות של גישור בגירושין או הסכמות שקטות שמשרתות את כולם.

אבל – וזה אבל גדול – כשצד אחד (או המשפחה שלו) חוצה קווים אדומים, פוגע בשמכם הטוב או מנסה להלך עליכם אימים באמצעות שיימינג, אני יודע להסיר את הכפפות. אני לא מאפשר ללקוחות שלי להיות "שק חבטות".

לקוחות בוחרים בי כי הם יודעים שאני רואה אותם. אני מבין שהפוסט הזה שחמותך כתבה הוא לא "סתם מילים", אלא פגיעה בבטן הרכה. אני יודע לתרגם את הכאב הזה לצעדים משפטיים אפקטיביים שיחזירו לכם את השליטה ואת הכבוד.

הטיפים שלי להתמודדות עם שיימינג משפחתי

1. תיעוד, תיעוד, תיעוד: אל תסתמכו על הזיכרון ואל תסמכו על כך שהפוסט יישאר שם. צלמו מסך של כל פוסט, כל תגובה, כל הודעת וואטסאפ. שמרו הקלטות של שיחות. הראיות האלו שוות זהב בבית המשפט.

2. אל תגיבו באותו מטבע: הטעות הכי גדולה היא להיגרר ולהכפיש בחזרה. זה רק יחליש אתכם משפטית וייצור מצב של "שני הצדדים לא בסדר". שמרו על ניקיון כפיים, זה ישתלם לכם בהמשך.

3. בדקו את הגדרות הפרטיות: נסו לחסום את המכפישים ולצמצם את החשיפה שלהם למידע עליכם ברשתות החברתיות.

4. שימו את הילדים בצד: וודאו שהילדים לא נחשפים לתכנים הללו ככל הניתן. טובת הילד היא מעל הכל. אם תוכיחו שמשפחת הצד השני פוגעת בנפשם של הילדים דרך ההכפשות, זה יכול להשפיע דרמטית על קביעת המשמורת וזמני השהות.

5. פנו לייעוץ מקצועי מיד: אל תחכו שהנזק יהיה בלתי הפיך. צריך לדעת מתי לפנות לעורך דין לענייני משפחה, והתשובה היא – ברגע שהקווים נחצים והשיח הופך לאלים ופוגעני.

אל תתנו לרעשי הרקע לנהל אתכם

התמודדות עם הליך גירושין היא מורכבת מספיק גם בלי רעשי רקע והכפשות מצד המשפחה המורחבת. אם אתם מרגישים ששמכם הטוב נרמס, שיש יד מכוונת שמנסה לפגוע בכם דרך שיימינג ולשון הרע – דעו שיש מה לעשות.

החוק לצידכם, ואני כאן כדי לוודא שמשתמשים בו נכון. בין אם זה באמצעות מכתב התראה חריף שעוצר את המחול, ובין אם באמצעות תביעה שתגבה מחיר יקר מהצד השני – המטרה שלי היא להחזיר לכם את השקט ולהוביל אתכם לחוף מבטחים עם התוצאה הטובה ביותר.

אל תתמודדו עם זה לבד. אתם מוזמנים ליצור איתי קשר, ויחד נבנה את האסטרטגיה שתגן עליכם ועל הילדים שלכם.

המידע באתר זה מבוסס על ניסיוננו המקצועי ועדכני ליום כתיבתו, אך אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי אישי. כל מקרה הוא ייחודי, והחוק עשוי להשתנות. לכן, מומלץ להיוועץ בעורך דין לפני קבלת החלטות משפטיות. השימוש במידע באתר הינו באחריותך בלבד.

• עודכן לאחרונה בתאריך: 20/04/2026

גילוי נאות

מאמץ מקצועי וניסיון:
אני משקיע מאמץ רב בכתיבת תכנים מקצועיים, עדכניים ומדויקים שמבוססים על ניסיון המשפטי שלי

שימוש בבינה מלאכותית:
התוכן המוצג באתר זה נוצר בסיוע כלי בינה מלאכותית ועבר בדיקה, עריכה ואימות מקצועי על ידי עורך דין מוסמך. אני עושה כמיטב יכולתי לספק מידע עדכני, מדויק ומהימן.

אופי המידע והגבלת אחריות:
עם זאת, חשוב להבהיר: המידע המופיע במאמרים באתר נועד למידע כללי בלבד ואינו מהווה חוות דעת משפטית, תחליף לליווי משפטי אישי ומותאם, או המלצה לנקיטת פעולה משפטית כלשהי.

שינויים בדין:
דינים, תקנות ופסיקה משתנים מעת לעת, ויישומם תלוי בנסיבות הספציפיות של כל מקרה.

המלצה לפנייה מקצועית:
מומלץ לפנות לעורך דין מוסמך ולקיים שיחה אישית לפני קבלת החלטות משפטיות או נקיטת צעדים משפטיים כלשהם.

אחריות המשתמש:
כל הסתמכות על המידע המופיע באתר זה נעשית על אחריות המשתמש בלבד, ולא תקום כל טענה, תביעה או דרישה כלפי מפעילי האתר בגין שימוש במידע זה.