התרת נישואין אזרחיים: לאן פונים, אילו מסמכים מגישים ומה השלבים
מי שהתחתן בנישואין אזרחיים, בקפריסין, בפראג, בטקס מקוון דרך יוטה או בכל דרך אחרת מחוץ לרבנות, לא יכול פשוט "לבטל" את הנישואין במשרד הפנים. צריך החלטה של ערכאה מוסמכת. לאיזו ערכאה פונים תלוי בעיקר בדת של שני בני הזוג: זוג יהודי מתיר את הנישואין בדרך כלל בבית הדין הרבני, ובני זוג מדתות שונות, חסרי דת או בני זוג מאותו מין פונים בדרך כלל לבית המשפט לענייני משפחה.
במאמר הזה אסביר לאן פונים בכל מצב, אילו מסמכים צריך להכין, איך ההליך מתקדם עד שהרישום במשרד הפנים מתעדכן, ומה קורה במקביל עם הרכוש, המזונות והילדים.
לאן פונים כדי להתיר נישואין אזרחיים?
בישראל אין גירושין אזרחיים כלליים. ענייני נישואין וגירושין של בני אותה עדה דתית נמצאים בסמכות בית הדין הדתי של העדה. כשבני הזוג אינם מאותה עדה, או שאחד מהם אינו שייך לעדה מוכרת, חל חוק שיפוט בעניני התרת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בין-לאומית), תשכ"ט-1969. לפי החוק הזה, מגישים את הבקשה לבית המשפט לענייני משפחה. כשאחד מבני הזוג יהודי, מוסלמי, דרוזי או נוצרי, בית המשפט פונה קודם לראש בית הדין הדתי של העדה, שקובע אם נדרשים גירושין דתיים כדי שבן הזוג יוכל להינשא מחדש. אם כן, העניין עובר לבית הדין הדתי. אם לא, בית המשפט לענייני משפחה מתיר את הנישואין.
| המצב שלכם | לאן פונים בדרך כלל | מה חשוב לדעת |
|---|---|---|
| שני בני הזוג יהודים ונישאו בטקס אזרחי בחו"ל | בית הדין הרבני | בית הדין יכול להתיר את הנישואין בלי עילת גירושין לפי ההלכה. לפעמים הוא מבקש גם גט "לחומרא" |
| שני בני הזוג מאותה דת אחרת (מוסלמים, דרוזים, נוצרים מאותה עדה) | בית הדין הדתי של העדה | הגירושין נעשים לפי הדין הדתי של העדה, גם כשהטקס היה אזרחי |
| בני זוג מדתות שונות | בית המשפט לענייני משפחה, שבודק קודם מול בית הדין הדתי אם נדרש גט | בהסכמה אפשר בדרך כלל להגיש בקשה משותפת |
| אחד מבני הזוג אינו יהודי לפי ההלכה (למשל עולה שאביו יהודי ואמו לא) | תלוי בבירור הדת. בדרך כלל בית המשפט לענייני משפחה, לפי החוק מ-1969 | הרישום במשרד הפנים לא תמיד תואם את ההגדרה ההלכתית, וזה משפיע על הסמכות |
| שני בני הזוג חסרי דת או אינם רשומים כבני עדה | בית המשפט לענייני משפחה | ההתרה נעשית בהליך אזרחי |
| בני זוג מאותו מין שנישאו בחו"ל | בית המשפט לענייני משפחה | בית הדין הרבני לא דן בהם, כי הדין הדתי לא מכיר בנישואין כאלה |
אם אתם לא בטוחים איך אתם רשומים, הצעד הראשון הוא להוציא נסח רישום מרשם האוכלוסין ולבדוק מה רשום בו לגבי המצב האישי והדת. לפרטים על ההבדלים בין הערכאות, ראו גם בית הדין הרבני מול בית המשפט לענייני משפחה.
זוג יהודי שנישא בנישואין אזרחיים: מה קבעה הפסיקה?
בית המשפט העליון קבע ב-2006 (בג"ץ 2232/03) שגם נישואין אזרחיים בין יהודים אזרחי ישראל או תושביה, שנערכו בחו"ל, מותרים בבית הדין הרבני. אבל מאחר שאין מדובר בנישואין לפי ההלכה, בית הדין יכול להתיר אותם כשהקשר התפרק סופית, בלי שצריך להוכיח עילת גירושין דתית. עוד קודם לכן קבע בית המשפט העליון (רע"א 8256/99) שחובת מזונות בין בני זוג שנישאו אזרחית אינה נובעת מהדין הדתי. על כך בהמשך.
בפועל, כשבני הזוג מסכימים, ההתרה בבית הדין הרבני עשויה להיות פשוטה יחסית. כשאחד מבני הזוג מתנגד, ההליך מורכב יותר. לפרטים על ההליך עצמו ראו ייצוג בבית הדין הרבני, ובמקרים של סירוב ראו טיפול בסרבנות גט.
התרת נישואין, גט או ביטול נישואין: מה ההבדל?
- גט: הדרך לסיים נישואין שנערכו לפי ההלכה.
- התרת נישואין: החלטה של ערכאה מוסמכת שמסיימת נישואין אזרחיים. כך נקרא ההליך גם בבית הדין הרבני וגם בבית המשפט לענייני משפחה.
- ביטול נישואין: קביעה שהנישואין לא היו תקפים מלכתחילה, למשל כשאחד מבני הזוג היה נשוי למישהו אחר בזמן החתונה. זה נדיר, ודורש הוכחה.
מה השלבים בהליך?
הסדר המדויק תלוי בערכאה ובשאלה אם יש הסכמה, אבל בדרך כלל ההליך נראה כך:
| שלב | מה עושים | הערות |
|---|---|---|
| 1. בירור המצב והסמכות | בודקים מה רשום במשרד הפנים, מה הדת של כל אחד מבני הזוג ואיפה נערכו הנישואין | זה מה שקובע לאן פונים. כדאי לבדוק לפני כל הגשה |
| 2. בקשה ליישוב סכסוך (כשיש סכסוך) | מגישים בקשה ליישוב סכסוך, ומשתתפים בפגישות מהו"ת (מידע, היכרות ותיאום) | בדרך כלל חובה לפני הגשת תביעה בסכסוך משפחתי. בבקשה משותפת בהסכמה זה בדרך כלל לא נדרש |
| 3. הגשה לערכאה | בהסכמה: בקשה משותפת להתרת נישואין, לרוב יחד עם הסכם. במחלוקת: תביעה | מצרפים את המסמכים שבסעיף הבא |
| 4. בירור מול בית הדין הדתי (רק כשבני הזוג מדתות שונות ואחד מהם יהודי, מוסלמי, דרוזי או נוצרי) | בית המשפט לענייני משפחה פונה לראש בית הדין הדתי של העדה, ושואל אם נדרשים גירושין דתיים כדי שבן הזוג יוכל להינשא מחדש | לפי החוק, התשובה ניתנת בתוך שלושה חודשים, ואפשר להאריך בשלושה נוספים. אם נדרש גט, העניין עובר לבית הדין הדתי. אם לא, או שלא ניתנה תשובה בזמן, בית המשפט ממשיך לדון |
| 5. דיון ופסק דין | בהסכמה: בדרך כלל דיון קצר שבו מאשרים את ההסכמות. במחלוקת: דיונים, ראיות ולפעמים תסקיר בענייני הילדים | הערכאה נותנת פסק דין להתרת הנישואין |
| 6. עדכון הרישום במשרד הפנים | בודקים שהרישום עודכן, ואם לא, מגישים לרשות האוכלוסין את פסק הדין | עד שהרישום מתעדכן, אתם עדיין רשומים כנשואים |
חשוב: גם כשההתרה עצמה פשוטה, כדאי להסדיר את הנושאים הכספיים ואת ענייני הילדים לפני הדיון או במקביל אליו. לפרטים על השלב הראשון ראו בקשה ליישוב סכסוך.
אילו מסמכים צריך להכין?
- תעודת נישואין מהמדינה שבה נישאתם. מקור או העתק רשמי.
- אפוסטיל: חותמת שמאשרת שהמסמך הזר אמיתי. מקבלים אותה מהרשות המוסמכת במדינה שהנפיקה את התעודה (בקפריסין, בצ'כיה, ביוטה וכו'). בדרך כלל נדרש כדי שערכאה בישראל תקבל מסמך זר. כשהנישואין כבר רשומים במשרד הפנים, כדאי לבדוק מראש מה בדיוק הערכאה דורשת.
- תרגום נוטריוני לעברית של התעודה ושל האפוסטיל, אם הם לא בעברית.
- תעודות זהות עם ספח של שני בני הזוג, ונסח רישום מרשם האוכלוסין.
- תעודות לידה של הילדים, אם יש.
- הסכם ממון או הסכם גירושין, אם נחתם.
- מסמכים על הדת, כשהיא שנויה במחלוקת או כשאחד מבני הזוג אינו יהודי לפי ההלכה.
מה עושים כשחסרה תעודת נישואין?
אפשר בדרך כלל להזמין העתק רשמי מהרשות שרשמה את הנישואין, למשל העירייה בקפריסין שבה נערך הטקס או משרד הרישום במחוז ביוטה. רבות מהרשויות מאפשרות להזמין העתק מרחוק, ואז מוסיפים אפוסטיל ותרגום. כשאין דרך להשיג את המסמך, כדאי להתייעץ לגבי דרכים אחרות להוכיח את הנישואין. זה מסבך את ההליך, ולכן כדאי לטפל במסמכים מוקדם.
מה ההבדל כשבני הזוג מסכימים וכשיש מחלוקת?
| בהסכמה | במחלוקת | |
|---|---|---|
| איך מגישים | בקשה משותפת, לרוב עם הסכם שמסדיר רכוש, מזונות וילדים | תביעה של אחד מבני הזוג, אחרי בקשה ליישוב סכסוך |
| הדיון | בדרך כלל דיון קצר לאישור ההסכם | כמה דיונים, ראיות, ולפעמים תסקיר של עובד סוציאלי |
| משך | בדרך כלל קצר יותר | תלוי בהיקף המחלוקת ובעומס בערכאה |
| נושאים נלווים | מוסדרים בהסכם ומקבלים תוקף של פסק דין | כל נושא מוכרע בנפרד, ולפעמים בערכאה אחרת |
כשיש הסכמה, כדאי לנסח את ההסכם בזהירות לפני שמגישים, כי אחרי שהוא מקבל תוקף של פסק דין קשה לשנות אותו. לפרטים ראו גירושין בהסכמה, וכשאין הסכמה ראו גירושין ללא הסכמה.
מה קורה עם הרכוש, המזונות והילדים?
התרת הנישואין מסיימת את הקשר המשפטי, אבל לא מסדירה לבד את כל השאר. בדרך כלל הנושאים האלה נדונים בבית המשפט לענייני משפחה, גם כשההתרה עצמה נעשית בבית הדין הרבני. בזוג יהודי שנישא אזרחית, בית המשפט העליון קבע שענייני הרכוש אינם חלק מהסמכות של בית הדין הרבני בהתרה.
- רכוש: חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973, חל גם על מי שנישאו בנישואין אזרחיים. בדרך כלל כל אחד מבני הזוג זכאי למחצית ממה שנצבר בתקופת הנישואין. ראו איזון משאבים בין בני זוג.
- מזונות אישה: בנישואין אזרחיים הם לא נפסקים לפי הדין הדתי, אלא לפי עקרונות אזרחיים, ולעיתים לתקופה מוגבלת. ראו מזונות אישה בנישואין אזרחיים.
- מזונות ילדים: החובה לזון את הילדים לא תלויה בצורת הנישואין. ראו תשלומי מזונות.
- משמורת והסדרי שהות: נקבעים לפי טובת הילד, כמו אצל כל הורים. ראו משמורת משותפת, ולזוגות מאותו מין ראו משמורת לזוגות חד-מיניים.
אפשר פשוט להתגרש בקפריסין או במדינה אחרת?
לפעמים. חלק מהמדינות מאפשרות להתגרש אצלן, אבל חלקן דורשות קשר למדינה, כמו מגורים שם, והעובדה שהחתונה נערכה שם לא תמיד מספיקה. כדאי לבדוק מראש את הדרישות של אותה מדינה. אחרי שמקבלים פסק דין זר, מגישים אותו לרשות האוכלוסין עם אפוסטיל ותרגום, והרשות מחליטה אם לרשום את הגירושין.
כמה דברים כדאי לדעת לפני שבוחרים בדרך הזו:
- רישום כגרושים במשרד הפנים לא בהכרח מאפשר להינשא מחדש ברבנות. בני זוג יהודים שמתכננים חתונה דתית בעתיד צריכים לבדוק אם נדרש גם הליך בבית הדין הרבני.
- גירושין בחו"ל לא פותרים מחלוקות על רכוש, מזונות או ילדים שגרים בישראל. אותן יצטרכו לברר כאן.
- הסכם שנחתם בחו"ל ולא מתאים לדין הישראלי עלול להיות קשה לאכיפה כאן.
לגירושין שיש בהם צד בינלאומי, כמו בן זוג שגר בחו"ל, ראו גירושין בינלאומיים.
ומה עם נישואין מקוונים דרך יוטה?
בשנים האחרונות זוגות רבים נישאו בטקס בשיחת וידאו מול רשם ביוטה, בלי לצאת מישראל. בית המשפט העליון קבע שרשות האוכלוסין צריכה לרשום אותם כנשואים, אבל הבהיר שההכרעה נוגעת לרישום בלבד, ואין בה עמדה בשאלה אם הנישואין תקפים. בפועל, זוג כזה שנפרד צריך בדרך כלל פסק דין של ערכאה מוסמכת כדי לעדכן את הרישום. איזו ערכאה מוסמכת ואיך בדיוק מתירים נישואין כאלה, זה עדיין לא הוכרע באופן ברור, ולכן כדאי לקבל ייעוץ לפני שפותחים הליך.
דוגמה מעשית
נניח שבני זוג התחתנו בקפריסין לפני שמונה שנים. הוא רשום יהודי, והיא עלתה מחבר העמים ורשומה במשרד הפנים בלי דת. יש להם ילד בן חמש, דירה עם משכנתא, והם החליטו להיפרד בהסכמה.
- הם מוציאים נסח רישום ומגלים שהנישואין רשומים, ושאינם בני אותה עדה. לכן ההליך מתחיל בבית המשפט לענייני משפחה ולא בבית הדין הרבני.
- הם מזמינים העתק של תעודת הנישואין מהעירייה בקפריסין, עם אפוסטיל, ומתרגמים אותו אצל נוטריון.
- הם מגישים בקשה משותפת לבית המשפט לענייני משפחה לפי החוק מ-1969. מאחר שהוא יהודי, בית המשפט שואל את נשיא בית הדין הרבני הגדול אם נדרש גט. נקבע שלא, ובית המשפט ממשיך לדון בבקשה.
- במקביל הם מנסחים הסכם שמסדיר את חלוקת הזמן עם הילד, מזונות הילד, ומה קורה עם הדירה והמשכנתא.
- בית המשפט מאשר את ההסכם ומתיר את הנישואין, והם מגישים את פסק הדין לרשות האוכלוסין כדי לעדכן את הרישום.
אילו אחד מהם היה מתנגד לפרידה, השלבים היו דומים, אבל במקום בקשה משותפת הייתה מוגשת בקשה ליישוב סכסוך ואחריה תביעה, וההליך היה ארוך יותר.
הדוגמה מומחשת ואינה מתארת מקרה אמיתי של לקוח.
מתי כדאי לפנות לעורך דין?
כדאי לפנות לפני שמגישים משהו: כשלא ברור לאיזו ערכאה אתם שייכים, כשאחד מבני הזוג אינו יהודי לפי ההלכה או רשום בלי דת, כשחסרים מסמכים מחו"ל, כשאתם שוקלים להתגרש בחו"ל, או כשיש ילדים, דירה או חובות שצריך להסדיר. בדיקה מוקדמת עוזרת לבחור את הדרך הנכונה מההתחלה ולנסח הסכם שמחזיק מעמד. צרו קשר לתיאום פגישת ייעוץ.
המידע במאמר הוא כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו.
