שימוש לא מורשה בזכויות יוצרים – למה זה לא רק עניין של כסף
לאחרונה, קיבלתי פנייה יוצאת דופן מלקוח בשם דוד שושן – או כמו שרבים מכם מכירים אותו: מיקו מהסרט האהוב צ'רלי וחצי. מבלי לדעת, מבלי שהתייעצו איתו ומבלי שקיבל אפילו טלפון – הוא מצא את עצמו מככב בפרסומת של מקדונלד'ס, ללא רשותו.
כמי שמייצג תביעות בתחום זכויות יוצרים, הגנת הפרטיות ולשון הרע – חשוב לי להסביר למה מדובר כאן בהפרה חמורה של זכויות מוסריות, ואיך כל אחד ואחת מכם יכולים למצוא את עצמם באותו מצב – גם בלי להיות כוכב קולנוע.
מה הבעיה החוקית כאן?
מדובר לא רק בשימוש בקטע מסרט – אלא בשימוש בדמות, בקול ובתדמית של שחקן, כדי לקדם מוצר מסחרי. החוק בישראל (לרבות חוק זכויות יוצרים, תשס"ח-2007) מגן על הזכות המוסרית של היוצר או השחקן, גם אם הזכויות על הסרט נרכשו בידי חברה אחרת.
במקרה של מיקו – זה לא רק הסרט, אלא הזהות הציבורית שלו, שהיא חלק מהמורשת התרבותית של ישראל. אי אפשר למחוק את האדם מאחורי הדמות.
גם אם קנו את הזכויות – עדיין צריכים לבקש רשות
יש מי שיטען: "אבל הזכויות נרכשו". גם אם נכון – אין בכך די. שימוש בקול, במראה ובקונטקסט רגשי כל כך מזוהה עם אדם מסוים מחייב פנייה אליו, שיחה, הסכמה – והגינות בסיסית.
מה שמקומם במיוחד הוא העובדה שדוד, היום אדם פרטי המתגורר הרחק מהמרכז, לא קיבל כל התייחסות – כאילו נחשב "שקוף". זה בדיוק מה שאני מייצג בתיקים כאלה: צדק למי שלא יכולים לצעוק הכי חזק.
מה מגיע לשחקן במצב כזה?
החוק קובע שאדם שזכויותיו הופרו זכאי לתבוע בגין:
-
פגיעה בזכות המוסרית (גם ללא נזק כלכלי מוכח)
-
פגיעה בפרטיות
-
עשיית עושר ולא במשפט – כשנעשה שימוש מסחרי ללא תגמול
-
לעיתים אף לשון הרע, אם התוכן משפיל או פוגעני
אנחנו כבר פעלנו בהוצאת מכתבי דרישה – ואם לא נקבל מענה הולם, נפנה לבית המשפט בתביעה שמטרתה לא רק פיצוי, אלא גם שיקום של כבודו האישי והמקצועי של דוד.
ומה איתכם?
אם מצאתם את עצמכם במצב שבו:
-
השתמשו בתמונה שלכם בפרסומת או כתבה בלי רשות
-
עשו שימוש בקולכם, בדמותכם או בסיפור האישי שלכם
-
פרסמו עליכם מידע או תמונות ללא הסכמה
ייתכן שמגיע לכם פיצוי. פנו אליי להתייעצות דיסקרטית ומקצועית.