האם אפשר לנשל ילד מהירושה לגמרי? מה אומר החוק בישראל

נישול מירושה הוא מצב שבו אדם קובע בצוואתו שלא להוריש דבר (או חלק משמעותי) ליורשיו החוקיים, כגון ילדים או בן/בת זוג. לפי חוק הירושה הישראלי, כל אדם רשאי לצוות את רכושו כרצונו ולנשל את יורשיו הטבעיים, וזאת בניגוד ל"הדרה" בה המצווה מציין במפורש את שמו של היורש שאותו אינו רוצה להכליל. בניגוד לתפיסה הרווחת, בישראל אפשר לנשל ילד מהירושה. עקרון "חופש הציווי" מאפשר לאדם להחליט למי להוריש את רכושו, ואין בישראל "חלק מובטח" ליורשים כמו במדינות אירופה. אך הנישול כפוף לתנאים - צוואה תקפה, ללא השפעה בלתי הוגנת - ולחריג מרכזי אחד: הזכות למזונות מן העיזבון, שגוברת על הכתוב בצוואה.

 

חופש הציווי - בישראל אפשר לנשל ילד

חוק הירושה, התשכ"ה-1965, מבוסס על עקרון יסוד: חופש הציווי. אדם רשאי לקבוע בצוואתו למי יעבור רכושו לאחר מותו, ובכלל זה להדיר ("לנשל") יורשים חוקיים - כולל ילדים ובן זוג^[1]. בניגוד לשיטות משפט באירופה, בישראל אין "חלק מובטח" (forced share) ליורשים - אין מנגנון שמחייב להותיר חלק מהעיזבון לילד. המשמעות: מי שעורך צוואה תקפה ובה הוא משאיר את רכושו לאדם אחד או לגורם אחר, רשאי בעיקרון לנשל את שאר ילדיו. אך כדי שהנישול יעמוד במבחן בית המשפט, יש לעמוד בתנאים, ולהכיר את החריגים.  

החריג החשוב - מזונות מן העיזבון

חופש הציווי אינו מוחלט. סעיפים 56 עד 59 לחוק הירושה קובעים זכות למזונות מן העיזבון לתלויים - בן זוג, וילדים שהיו סמוכים על שולחן הנפטר וזקוקים לתמיכה^[1]. זכות זו גוברת על הוראות הצוואה. כלומר, גם אם נישלתם במפורש ילד שעדיין תלוי בכם כלכלית - למשל קטין או ילד עם צרכים מיוחדים - בית המשפט עשוי להורות על הפרשת סכומים מהעיזבון לטובת מחייתו, בניגוד לרצונכם. הנישול אינו יכול להותיר תלוי ללא מקור קיום.  

איך עושים זאת נכון

נישול שנעשה ברשלנות מזמין התנגדות. כדי שהוא יעמוד, חשוב: לערוך צוואה תקפה בצורה הקבועה בחוק (לרוב צוואה בעדים או צוואה נוטריונית), לנסח בבירור את ההדרה, ולעיתים אף להסביר את הסיבה - מה שמקשה על תקיפה עתידית. צוואה ערוכה היטב, כמו צוואה נוטריונית מסודרת, מצמצמת מאוד את הסיכון שהנישול יבוטל. חשוב גם לוודא כשירות מלאה של המצווה בעת עריכת הצוואה, והיעדר השפעה בלתי הוגנת מצד הנהנה - שני הנושאים שעליהם נשענות רוב ההתנגדויות.  

איך מתנגדים לנישול

ילד שנושל אינו חסר אונים. ניתן להגיש התנגדות לצוואה ולתקוף אותה במספר עילות: השפעה בלתי הוגנת על המצווה, היעדר כשירות (למשל עקב מחלה או דמנציה), פגם בצורת הצוואה, או מעורבות הנהנה בעריכתה. אם ההתנגדות מתקבלת, הצוואה - ובכללה הנישול - עשויה להתבטל. סוגיות אלה עולות במלוא חריפותן כשמתברר, למשל, שצוואה נערכה בסתר, כמו במקרים של ביטול צוואה שנערכה בסתר.  

ניכור הורי כעילה לגיטימית לנישול

בשנים האחרונות חל שינוי בגישת בתי המשפט לנישול ילדים. בעבר נטו לחפש "פשרה" כדי לא להשאיר ילד ללא דבר. כיום, כאשר מוכח שהילד ניתק קשר עם ההורה ללא הצדקה (ניכור הורי), בתי המשפט נוטים לכבד את רצון ההורה לנשלו ולא לראות בכך צעד בלתי סביר. תיעוד הסיבה לנישול בצוואה עצמה מחזק את עמדת המצווה.  

שאלות נפוצות

באמת אפשר לנשל ילד מהירושה לגמרי? כן. חופש הציווי בישראל מאפשר להדיר יורש חוקי, ואין "חלק מובטח" לילדים. אך הנישול כפוף לצוואה תקפה ולחריג של מזונות מן העיזבון לתלויים. מה זה מזונות מן העיזבון? זכות (סעיפים 56-59 לחוק הירושה) של בן זוג וילדים שהיו תלויים בנפטר וזקוקים לתמיכה, לקבל מזונות מהעיזבון. זכות זו גוברת על הצוואה, כך שלא ניתן להותיר תלוי ללא מקור קיום. איך מבטיחים שהנישול לא יבוטל? עורכים צוואה תקפה (לרוב נוטריונית או בעדים), מנסחים את ההדרה בבירור, מוודאים כשירות והיעדר השפעה בלתי הוגנת, ולעיתים מסבירים את הסיבה לנישול בגוף הצוואה. נושלתי מצוואה. יש לי סיכוי? תלוי בעילות. ניתן להתנגד בטענות של השפעה בלתי הוגנת, היעדר כשירות, פגם בצורה או מעורבות הנהנה בעריכה. אם ההתנגדות מתקבלת, הצוואה עשויה להתבטל.  

מקורות שצוטטו במאמר

• [1] חוק הירושה, התשכ"ה-1965 (כולל סעיפים 56-59, מזונות מן העיזבון) - נבו
• [2] צוואה והתנגדות לצוואה - כל-זכות

 

המאמר עודכן לאחרונה: יוני 2026 ומשקף את המצב המשפטי הנוכחי. המידע אינו ייעוץ משפטי ואינו תחליף לבחינת מקרה פרטני.