לדוג’ אדם ביקר בפיצרייה ולאחר מכן פרסם פוסט בפייסבוק בו הוא מתלונן על האיכות של הפיצה אותה קנה ומציע לאנשים לא לקחת סיכון ולאכול את הפיצה אותה רכש, ובעקבות כך אנשים מגיבים ומשתפים את הפוסט. מקרה אחר אשר חוזר על עצמו רבות בשנים האחרונות הוא גני ילדים- בו פעמים רבות, אחד ההורים שלא מרוצה מהגננת בגן של הילד , מתחיל לפרסם דברים בגנות הגננת והדבר יוצר פחד ובהלה אצל שאר ילדי הגן , והדבר יוצר כדור שלג שמשם קשה לעצור ולרוב נגמר רק במסגרת הליך בבית המשפט.
מקרה נוסף שחוזר על עצמו הוא במקום עבודה, כאשר לקוח מבצע שיימינג נגדו על שירות לא טוב שקיבל ו/או מעשה שעשה העובד בעבודתו (לעיתים מדובר במקרים שלא קרו) ובעקבות כך המעסיק לא לוקח סיכון ומפטר את אותו עובד על מנת שלא ידבק לבית העסק פרסום שלילי. וכמובן לא נוכל לסיים דוגמאות אלו בלי תחום נוסף של התופעה והוא במסגרת סכסוכי שכנים, כאשר בבניינים רבים כיום יש קבוצת וואטס אפ ו/או דף בפייסבוק ואלו לא פעם משמשים להתנגחויות בין בעלי דירות בבניין, לרבות פרסומים שליליים על דייר כזה או אחר, דבר המוביל לבסוף לתביעת לשון הרע עקב ביצוע השיימינג כנגד אותו בעל דירה. כל אלו לעיל, דוגמאות לשיימינג במיטבו.
שכן היום לכל אדם יש מקלדת במחשב או במכשיר הנייד שלו ולכן כל אחד חשוף כיום לתביעות. כאשר בסופו של יום תפקיד בית המשפט הוא להתחקות אחר הסיבה פוסטים ו/או לשיימינג שבוצעו והאם מדובר בהבעת דעה בתום לב של אותו אדם או ניסיון מובהק לפגוע בנפגע ולהשפילו בכיכר העיר החדשה.