מקרה הפצת סרטונים ותמונות חושפניות של הזמרת עדן בן זקן העלה שוב לכותרות את נושא הפגיעה בפרטיות. בעידן דיגיטלי שבו בתוך שניות ניתן לשלוח תמונות חושפניות או משפילות למאות ואלפי אנשים, כדאי לדעת מה קובע החוק. 

מאת: עו"ד רועי שעיה

חוק יסוד: "כבוד האדם וחירותו" קובע כי זכות האדם לפרטיות היא זכות חוקתית. למקרים של פגיעה בפרטיות, יצר המחוקק את חוק הגנת הפרטיות, שמטרתו היא לשמור על זכותו של אדם להישאר אנונימי, ולהבטיח שענייניו האישיים לא יהפכו לנחלת הכלל. סע' 2 לחוק מפרט את רשימת המקרים אשר מהווים פגיעה בפרטיות:

• בילוש או התחקות אחר אדם, העלולים להטרידו.
• האזנה אסורה לשיחות.
• צילום אדם שהוא ברשות היחיד.
• פרסום תצלומו של אדם ברבים כאשר הפרסום עלול להשפילו או לבזותו.
• שימוש בשם של אדם או בכינוי שלו או בתמונתו או בקולו.
• פרסום בנוגע לצנעת חייו של אדם לרבות עבר מיני או מצב בריאותי.

תפוצה אדירה תוך שעות 

עם התפתחות הטכנולוגיה למימדים חובקי כל, אנו חשופים כמעט בכל רגע נתון ובכל מקום לפגיעה בפרטיותנו, החל משימוש בתמונה שלנו ללא רשותנו (וללא ידיעתנו), צילום חושפני בסתר, או התחקות אחרינו, לרבות פריצה למאגרי מידע השייכים לנו כגון מחשבים או סלולר. כמו כן, אנו חשופים לכך שמישהו אחר יתחזה לנו (למשל פתיחת פרופיל מזויף בפייסבוק). 

אפילו כאשר השכן בבניין שם מצלמות בקומה שלנו, נקבע כי הדבר מהווה פגיעה בפרטיותינו והתחקות אחרינו. בעניין זה ראו לדוגמה פסק דין ת"א 54576-07-13 (גילוי נאות כותב טור זה ייצג את התובעים בתיק זה).

חשוב לדעת שבניגוד לחוק איסור לשון הרע, שם לרוב מוגשות תביעות על פרסום שיקרי שפורסם על נפגע, הרי שבמקרה של פגיעה בפרטיות לרוב מדובר בפרסום שהוא אמיתי, אך למרות זאת גרם לפגיעה בפרטיות מכיוון שהושג בדרכים לא חוקיות או פורסם ללא רשות. 

במקרה של בן זקן, לנוכח המקום והפעולה שנעשתה בו (מדידת בגדים), סביר להניח שמדובר בפרסום של אדם שצולם במה שנקרא "רשות היחיד", שהרי סביר להניח שמדידת בגדים בחדר אחורי מהווה באותו זמן מקום שבו אדם מצפה לפרטיות. בנוסף, מדובר בפרסום אינטימי של אדם ללא בגדיו. 

יש לציין כי במקרים מסוימים ישנה מחלוקת בדבר השאלה מהי רשות היחיד ומהי רשות הרבים (שבה מותר לצלם). עניין זה נתון לשיקול דעתו של בית המשפט בנסיבות המקרה. כך למשל, ברור שביתו של אדם מהווה רשות היחיד. מקומות אחרים הם יותר תלויי נסיבות. למשל, חדר במלון יכול להיחשב רשות היחיד. 

אומנם לרוב אותו פרסום שפגע בפרטיות לא יגיע לעיתונות הכתובה, אך כיום מכירים בתי המשפט כי הרשתות החברתיות הן בבחינת "כיכר העיר", שם ידם של האנשים "קלה על  ההדק". קלות זו מתבטאת בכך שכל אחד יכול להעלות כל דבר מבלי שיש עורך שמצנזר פרסומים אלו או מונע אותם, וכך סרטון שכל אדם ירצה להעלות יכול להיות ויראלי ולהתפרסם בתפוצה אדירה תוך שעות מעטות מבלי להתייחס לפגיעה הקשה לאותו אדם המצולם בסרטון זה, שלעיתים רבות כלל לא ידע שצולם בסתר. 

וכך למשל במקרה של עדן בן זקן, שבסך הכל מדדה בגדים בחדר אחורי, וסברה לתומה – ובצדק גמור – שיש לה פרטיות כמו לכל אדם שמודד בגדים. 

השלכות הפגיעה בפרטיות על דיני משפחה

מעבר להשלכות האזרחיות והפליליות של פגיעה בפרטיות, יש לה גם השפעה משמעותית על תחום דיני המשפחה. לא אחת אנו נתקלים במקרים בהם בני זוג משתמשים באמצעים טכנולוגיים כדי לפגוע בפרטיותו של הצד השני – אם זה באמצעות התקנת מצלמות נסתרות, חדירה לטלפונים ניידים ללא רשות, או הפצת תמונות וסרטונים אישיים של בן הזוג במהלך הליך גירושין. במקרים כאלו, מעבר לפן הפלילי והאזרחי, הפגיעה בפרטיות עשויה להשפיע גם על ההליך המשפטי כולו – למשל, בפסיקות הנוגעות למשמורת על הילדים או לחלוקת הרכוש.

כמי שמייצג לקוחות בהליכי גירושין מורכבים, אני רואה כיצד שימוש בחומרים פרטיים עלול להפוך לכלי ניגוח בין בני זוג, ולעיתים קרובות מי שנפגע מכך יותר מכל הם הילדים, שנקלעים למאבק מכוער בין ההורים. החוק אוסר על שימוש במידע שהושג בדרכים לא חוקיות במסגרת ההליך המשפטי, אך במקרים רבים, הנזק התדמיתי והאישי שנגרם הוא בלתי הפיך.

כאשר מדובר בפגיעה בפרטיות בתוך המשפחה, יש לנקוט משנה זהירות ולפעול בצורה חכמה ואסטרטגית. לכן, בכל מקרה של פגיעה בפרטיות במסגרת הליך גירושין או סכסוך משפחתי, חשוב לפנות לייעוץ משפטי שיבטיח שהאמת תצא לאור תוך שמירה על הזכויות שלכם.

פגעו בפרטיותינו- מה עושים כעת?

חוק הגנת הפרטיות קובע כי פגיעה בפרטיות היא עוולה אזרחית אך גם עבירה פלילית, שהעונש עליה הוא עד 5 שנות מאסר. בנוסף לכך, החוק קובע פיצוי של עד 50,000 שקל ללא הוכחת נזק, וכפל פיצוי אם הייתה כוונת זדון במעשי הפוגע בפרטיות. כמובן שככל שהדבר גרם לנפגע נזק שניתן להוכיח, הפיצוי יכול להגיע לסכומים גבוהים יותר.

לסיכום, במקרה שנפגעתם עקב פגיעה בפרטיותכם מומלץ להתייעץ עם עו"ד בתחום על מנת שיבדוק את המקרה האישי שלכם וימליץ לכם על הדרך הנכונה לפתור את הפגיעה או כיצד לקבל פיצוי בגין הפגיעה ועוגמת הנפש שנגרמה לכם. במסגרת ייעוץ משפטי תיבדק גם השאלה האם המפרסם מוגן באחת מהגנות החוק (למשל פרסום בתום לב, חובה מקצועית, ועוד). 

בנוסף, יש לבדוק האם המקרה מצדיק את הגשת התביעה לפיצוי אזרחי, והאם יש לפעול גם במישור הפלילי של הגשת תלונה במשטרה. 

בהקשר זה יש לציין כי במקרה שבו הפגיעה בפרטיות היא מתמשכת (כדוגמת מקרה של הפצת תמונות חושפניות) מומלץ להגיש תלונה במשטרה, שלה יש את היכולת לאתר את הגורם המפיץ ולעצור את המשך הפצת התמונות לאנשים נוספים.